מישהו רואה את הציוץ הזה?

Do you remember when you joined Twitter? I do! #MyTwitterAnniversary יא צעירים אפילו הפייק שלי כבר חוגג עשור

אה גבירתי מתנגדת החיסונים, אם הייתי מאמין בעיקרון ה"כל אחד בוחר מה לשים בתוך הגוף שלו" עוד הייתי בתול

הודעות: - אני חייב לזכור להביא מטען לליל סדר. - חחח למה? כדי שלא תגמר לך הסוללה? - לא מטען, מטען: **בום!!** ״איי! מה קורה פה?? איפה סבתא??״

"בקסם הבא אני הולך להעלים אישה! גבירתי תגידי שאת לא רוצה לשכב איתי" לא רוצה לשכב איתך" תאדה! רגע, למה אתם לא מופתעים? אתם עוד רואים אותה?!"

״כל מי שאי פעם אונן במקלחת יודע שבמגע עם מים זרע הופך לג׳לי צמיגי שמאוד קשה לנקות, אז בת׳כלס זה שאת בוכה עכשיו רק יחמיר את המצב״

אין לך כבוד לחרמנות.

״בואי נעשה את זה מעניין: אם תצליחי לצרוח ושיישמע אותך לפחות מישהו אחד שיעשה משהו עם זה, אני אשחרר אותך״

בואי נעשה את זה מעניין: אם תמשיכי לפרסם עליי דברים באינטרנט, אני ארצח אותך״

לא משנה כמה חשוך החדר, אני תמיד אמצא את התחתונים שלי בצורה אינטואטיבית. זה אמון שנבנה במשך שנים, ואני לא מתכוון פשוט לשטוף אותו בכביסה.

הנחת היסוד של כולם היא שכולם מטומטמים מכדי להבין אותם אבל כולם בעצם מטומטמים מכדי להסביר את עצמם.

״רותם, אני חושב שבשלב הזה אתה יכול כבר לוותר על זה שהיא שמנמונת כשאתה מתאר לנו מישהי שאתה יוצא איתה...״

אנשים אומרים שלידת בנם או ביתם זה הרגע המאושר בחייהם אבל הם קלירלי לא קיבלו פעמיים פיצה לא נכונה מדומינוס באותו הערב כמו שקרה לי אתמול.

בן 3: אבא, אני יכול לישון איתך אני מפחד . אני: לא.אני לא מוכן שהמפלצת תבוא ותהרוג אותי .

- למה אתה לא מאשר אותי בפייסבוק? - אמא, כבר אמרתי לך שאני לא מאשר בחורות שאני לא מנסה להשכיב, ובינינו, השיא שלך כבר מאחורייך