שיזדיינו כולם, שיזדיין הכול,הכי קל לומר.הכי קל לעמוד במקום הנוח שעמדנו בעבר ושיזדיין הכל שיזדיין הזמן שייזדינו כולם.לשבת מול הים, לעשן תמוח,אני שולט במצב.העולם השתגע, השתגעו כולם, יצאו מכלם.

דור כואב דור דועך, חושב מוצלח הוא הולך ומשגשג,איננו חש בגרביטציה ונשאב לתוכה ברוטציה.

לכל כלל יש יוצא ממנו,לכל הווה יש עבר שמתלווה לו.לכל שמועה יש מקור,ועל כל עץ יש ציפור.לכל מצפן יש צפון,ולכל מעשה תוצאה ופתרון.

אין רוע בעולם,אין עוני,רעב,מגפות,מחלות ומלחמות. אין ימין ושמאל,אנרכיסטים או מרקסיסטים. אין שיפוטיות וביקורת אינסופית,גזענות או תחושת עליונות,פילוג ומחלוקות,תיעוב ורטינה.בנו בני האדם יש ועל כך מגיע לנו אפוקוליפסה.

אנחנו חיים במדינה שהבחירות בה מתקיימות בכל יום בשנה על כל נושא אפשרי ומוכרעות בסופו של דבר על ידי העם,לא בהעדר מנהיגות, אלא כיאה לדמוקרטיה.

איך אתה יוצא רק הולך ומתקלה,איך אתה עוצר זה רק הולך ומתעצם.מה אתה רוצה זה מה אתה יוצר על מה הינך טועה זה פרי ידיך פה בוער.

כולנו כעם אחד, מפירי הנחיות ומפיצי מחלות.

הריקול של שטראוס אשכרה מועיל כרגע לבריאות הציבור בלי קשר לסלמולנה

יכולנו לשמור על טבע הדברים,אם היינו שומרים על הטבע עצמו.

השמחה היא רגע מנצח,ומעודדת היא למפסיד.השיגרה היא רוח,אם נדע לעוף חופשיים.

למה את פורחת רק שרע לי,רעיונות ומטאפורות רק כשעצוב לי.מדוע הינך לא פורצת כל שעה ביום,מחודדת ושנונה ממלאת אותי באור.(הכתיבה)

פילה לוקוס,תבשיל פאק בונג ושורש לוטוס,קרם עדשים כתומות,מחית שום וקוויאר של וודקה.

במרוץ החיים מעטים זוכרים,לעצור לרגע ולחיות את החיים.ברדיפה אחר הדמים,ושוכחים את הימים .שהדמים הרי עוברים והימים אינם חוזרים.

כואב אני עלייך ארץ שכנה,הלוואי והיה בכוחי לעשות דבר מה.שנואה את עליי מדינת אויב איך על אזרחיך אינך מונעת כאב.

יש אנשים שצריך לשמור איתם על קשר ויש כאלו שעדיף הנתק המוחלט...

אפשר לחשוב הכל,אנו אדונים למחשבותנו.לנסות ולעשות הבחירה היא בידנו. אם נשקע ליגון, יצוף השיגעון,נדרדר המצב או שנשים לו מעצור.