ואם כל שרשור יום ההולדת- אני עדיין אוהבת אותו ומתגעגעת אליו, מוכנה לקבל אותו עכשיו ולא לחגוג יום הולדת יותר בחיים... לא כועסת עליו.. מה דפוק בי???

"הדיפלומטית"- אחת הסדרות הנדירות שבהן עונה שנייה אפילו יותר טובה מהראשונה

"עוד זה מדבר וזה בא.." מרגישה כמו איוב האישה. אפילו אם הייתי יכולה לספר לא הייתם מאמינים לי... החיים שלי זה סרט רע מאד. מפחדת מה יוליד יום התפללתי לאלוהים שהוא יחזור קצת.. שיתקרב. Be carful what you wish for

יש לי עצת זהב כבר לשתי חברות שחושבות לפרק את החבילה- תבגדו. תבדקו מה הולך בחוץ לפני שאתן עוזבות- או שתגלו שמה שיש לכן בבית זה זהב או שלפחות זה יקל על הפרידה... חבל שאף אחת לא אמרה לי את זה, כנראה היה מציל לי את הנישואים. יש שליש גן עדן גם על זה?

לצערי זה לא נגמר. השליחים ממשיכים להגיע בזה אחר זה כל אחד עם בשורה מרה משלו... והשטן עם חיוך ערמומי לוחש לאלוהים לא מספיק בו ננסה אותה עוד. מפחדת מה יוליד יום

אז קיבלתי מלא הייט על הציוץ הזה... אבל לא מתחרטת על אף מילה. פעם ראשונה שאני מקבלת בפיד של היוזר האמיתי ציוץ מהפייק- היה משעשע

אז קבעתי תור לרפואת משפחה לבקש טיפול... כי הבכי לא נפסק כי זה לא משתפר זה רק מחמיר כי הוא לא יחזור כי אני לא מצליחה להתקדם הלאה כי הבנות שלי צריכות אמא מתפקדת מלא...

אנשים מחמאים לי שרזיתי ושזה יפה הרבה נשים שואלות איך הצלחתי ומה עשיתי- ואני עונה בבוטות ישירה שנכנסתי לדכאון כי אני מתגרשת- בזה די נגרמת השיחה לרוב... וגם זה מעציב אותי שמחמיאים לי- כי הירידה הזו היא ממקום כל כך לא בריא- איך לא רואים את זה- איך לא רואים את העצב שלי

עוד סיפור #טינדרהזייה מתכתבת עם בחור... מתקדמים סביר.. מבקש טלפון שנוכל לשוחח. בשיחת טלפון- מבינה ישר שטעיתי ממש שהוא לא משלים משפטים - חושבת בראש איך לעזאזל אני יוצאת מזה בנימוס.. ממשיכה להיות נחמדה. פתאום משום מקום אומר שצריך ללכת לילדה ותיכף חוזר אליי.. עברו יומיים 🤣

צריכה עצות לשאלות פתיחה ומשפטי פתיחה נחמדים.. מרגישה שאני משעממת

אני לא מבינה, באמת לא מבינה. כבר כמה כאלה- לא אחד. מתכתבים הכל סבבה. הוא (לא אני.. הוא) מציע להיפגש, מצליחה בדרך נס בין העבודה לילדות לקבוע ליום למחרת או מקסימום יומיים- יש שעה והכל... מבטל כמה שעות אחרי ונעלם. מה הקטע? 🤷‍♀️ #פידטינדר הזייה

אז 10 ימים עם ציפרלקס. ציפיתי לשבועיים קשים... אבל תוך יומיים הרגשתי כבר יותר טוב. נעצר הבכי, לגמרי, גם כשצריך לבכות אין אפשרות. אני לא יותר שמחה.. אני יותר מתפקדת, קצת על גבול העצבנית. קצת מרגישה עצמי, אבל זה כאילו מלאכותי. לצערי חזר התאבון