אני אף פעם לא אתגבר על העובדה שיש אנשים שהם פשוט... סינים

אני נפעמת מהסינתזה בין מילים למשמעויות כשאת לומדת לדבר למשל כשאת קוראת בזמן יבבה "איממי... איממו איממא"

ההחמרות בצניעות של שכנתי כפונקציה של כמה בן הזוג שלה אלים כלפיה

אין הרבה הבדל בין להעמיד פני קילרית ללהיות קילרית אבל האמת היא שנמאס לי להעמיד פנים

מה שחסר לי בחיים הוא החופש האומנותי להיות רכרוכית

עכשיו כשרוב מוחלט של חיי סובב סביב תינוקת אני מבינה איך זה שהיציאות של ההורים שלי היו בעיקר לשבעה. אני שוקלת אם לצאת לנסיעה ארוכה לשבעה בצפון כי בעצם הרבה זמן לא ישבתי עם בעלי לדבר בלי הקשר ובלי לתת זה לזה הוראות ובלי לנסות לבלות מהר מהר לפני שבכי יבקיע את האוויר ובלי להתלונן

יש לי דבר אחד להגיד לאנטישמים באירופה וזה שאנשים שאוכלים פלאפל עם איולי אין להם זכות להביע דעה על המזרח התיכון

הפרעת בתר-לראות פרצופי AI בכל מקום כי למה לתינוק הזה יש מבט כאילו הוא היה איתי בצבא אני משתגעת

מועדון כתב של גיתית פישר קטע מושלם ליטרלי האוריג'ין סטורי של הדמות, מסביר מאיפה הגיעו הנשים המוגזמות ואם זה לא מספיק אז יש גם תמונה להמחשה - הופעת אורח אלימה וכואבת של כוכבה בתגובות

I’ve been an orthopedic surgeon for nearly 30 years, and a few patterns have become impossible to ignore. One is that many musculoskeletal problems in adults aren’t sudden injuries. They’re the moment when declining capacity and awful metabolic health finally reveals itself.

גוגל פוטוס: לא ייאמן שעברו כבר שנתיים מרגע שקילפת קליפת קלמנטינה בשלמותה והרכבת אותה מחדש אני: עליתי על נתיבי איילון למרות שהיתה התרעה מקדימה אני כל כך קהה קליפת הקלמנטינה כקליפת השום והמוזיקה בפלייליסט לא מתחברת

שוחחתי אתמול עם ירושלמי, לא חשוב שמות, והוא אמר לי ״הרי החיות נבראו על מנת להיאכל״ ולא תקפתי את האמירה בדרך ההיגיון, התפלאתי מהמילה ״נבראו״ רק קצת ובעיקר כשאמר ״על מנת״. שיח פנימי עם מושגים שונים לגמרי שמדברים על ייעוד ראשוני ולא על השגה חדשה. בקליניקה המבהיקה, מפגש אנתרופולוגי

מה נסגר עם החיים האלה כל היום זה להתמודד להתפתח להזדקן