🎶 חמישה ימים לפני הווסת במו ידיי את חיי הורסת 🎶

המורה לאיינגר: תזכירי לי איך קוראים לך כי אני תמיד מתבלבלת, יובל או אדווה? אני: אדווה זה בסדר

נתתי היום למישהו להסגביר לי מי זה ורנר הרצוג איזה ממי איך הוא נהנה לא היה לי לב לעצור בחיי שאני מלאך

אני: לא עושה הרבה גם אני: הו, קול קורא של מפעל הפיס לפרס מפעל חיים אולי אגיש

חבל שלא עשיתי אמבטיות קרח לפני המלחמה בטח היה לי חוסן משוגע עכשיו

זה כל כך משונה שיש לי אפליקציה בטלפון ששולחת נוטיפיקציות שמנסים לרצוח אותי אני לא באמת מעכלת את הקונספט

מאיפה להתחיל

מראה לאבא שלי מה קורה בחניון של הסנטר. הוא מצביע על האוהלים: אה יפה, זה למי שרוצה פרטיות

שבתי לתל אביב מחמישה ימי גלות אצל הוריי אני כל כך מתרגשת לשלם על דברים קניתי תערובת קפה למקינטה וכמעט בכיתי מאושר. אולי גם מבייצת קצת

האייפון גוער בי שירדתי במכסת הצעדים היומית. כמה מנותק אפשר להיות אח יקר תתאפס על עצמך

שמתם לב שעכשיו לג׳יט להיות מכורים לטלפונים כי הם ״״״״״מצילים את חיינו״״״״״? זו בטח לא מזימה של ענקית סלולר כלשהי מה פתאום

משנה לשנה ימי ההולדת שלי מחרידים יותר ויותר כלומר מכשולים ממש יפים לדמות אני מעריכה את הכתיבה רק מזכירה שהז׳אנר אמור להיות קומדיה רומנטית

מי בפריז עכשיו תוקעת באגט מתלבשת מוגזם הולכת להוקני ורוצה גם שני כרטיסי ישיבה לביונסה ב-21.6? כי יש לי

סימן רע: דליה השכנה ואני הפסקנו להגיד אחת לשניה ״שלא נתראה שוב״ כשיוצאות מהמקלט

מתי פותחים את בריכת גורדון למען השם אני צריכה את הכושר השיזוף והפנסיונרים שלי

חברה שאלה איפה אני והפיתוי כה עז לשלוח את אחד מאלה. אבל איזה מהם (דליה רביקוביץ׳)

אגב פשוט סיוט שאני צריכה לבנות את המותג שלי בטוויטר מחדש עם סלפיז וגיחוכי אקטואליה אני מסרבת בכל תוקף שיהיה ברור