*אל-על והממונה על התחרות: תמונה מורכבת* החלטת הממונה על התחרות להטיל קנס על אל-על (בכפוף לשימוע) בגין ניצול כוח מונופוליסטי והעלאת מחירים, התקבלה בציבור ובתקשורת בתמיכה רחבה. זה מובן – איש אינו אוהב שמעלים לו מחירים, ובוודאי לא בעיצומו של משבר לאומי. אולם כפי שקורה לעיתים קרובות

בנק לאומי מחלק מתנות? בואו נדבר על זה רגע. בנק לאומי פרסם שהוא “מחזיר עד 3,000 ₪” ללקוחות שהפסידו במסחר. במבט ראשון זה נשמע כמו בשורה צרכנית משמעותית: הפסדתם בבורסה? הבנק בא לקראתכם. אבל חשוב להבין בדיוק איך זה עובד. ההחזר הוא על הנמוך מבין שני דברים: ההפסד שלכם – או העמלות

שאלה: נגיד ומגיע פורץ לביתכם, מה הדבר הראשון שתרצו לעשות? תשובה: קודם כל להעיף אותו משם, ברור! ובכן, למערכת כלכלה קלה הגיע הצעה מעניינת אשר השאירה אותנו עם דעות חלוקות. רק לפני כן, שניה, ניישר קו - מכירים את עיקרון ההחצנה בכלכלה? כתבנו עליו בעבר, בקצרה, בכלכלה מניחים, שכאשר שני

הנשיא VS בית המשפט העליון רגע לפני פרוץ המתקפה על אירן ניתנה החלטת בית המשפט העליון בארצות הברית לבטל את המכסים שהטיל הנשיא טראמפ, הוא בתגובה פעל לנתיב חלופי להטלתם. אנחנו כאן כדי לעשות סדר בבלאגן: מה בדיוק קרה, על מה המהומה, ומה אנו משערים שיקרה בהמשך? כרונולוגיה של מאבק הכוחות

בואו נדבר רגע במספרים: כמה באמת עולה לנו המלחמה הזו? העלות הישירה היא כמובן עלות ניהול הלחימה: טילים, מיירטים, פגזים, דלק למטוסים וימי מילואים. כל אלו עולים כסף, והרבה. כמה בדיוק? לשם השוואה, העלות הישירה במבצע "עם כלביא" נאמדה בכ-20 מיליארד ש"ח – סכום השווה לכ-1% מהתוצר המקומי

קסם הסימביוזה הכלכלית: דבורים הקוראות עיתונים ישנם בעולם הכלכלי מוצרים קסומים שהמוכר מקבל עבורם תשלום משני מקורות שונים. מה שמייחד עוד יותר את ה"מוצרים הקסומים" הללו הוא ששני הרוכשים – שלרוב אינם מכירים זה את זה – נמצאים במערכת של תלות הדדית הדוקה, המכונה בשפה הכלכלית "שוק

מזל טוב! בדיוק לפני 250 שנים ראה אור הספר "עושר העמים" של הפילוסוף הסקוטי והכלכלן הדגול (עוד בטרם נטבע המונח) אדם סמית'. הספר נחל הצלחה מסחררת בכל קנה מידה: המהדורה הראשונה אזלה בתוך שישה חודשים בלבד (חרף חששו של המו״ל שהטקסט יהיה "כבד" מדי עבור קהל הקוראים); בזירה הציבורית הוא

כיפת ברזל ותעתועיו של ״מוצר ציבורי” בימים של מבצע “שאגת הארי”, שהאזעקות חוזרות והעיניים נשואות לכיפת ברזל, יש דבר אחד שכולם מרגישים בצורה מאוד מוחשית: מערכות ההגנה האווירית מגנות על כולנו באופן אחיד. לא שואלים מי שילם, לא בודקים מי תרם - ברגע האמת, כולם נהנים מההגנה. זו דוגמה

האם הנפקת התעשיות הביטחוניות תהיה "המפץ הגדול" של הבורסה בתל אביב? לאחר שנים ארוכות שבהן סירב משרד הביטחון באופן קטגורי להנפיק את התעשייה האווירית ואת רפאל, נראה כי המשרד משנה את עמדתו, כך על פי דיווח ב"כלכליסט". חוסר היציבות העולמי, בלשון המעטה, מוביל את החברות לתוצאות עסקיות

העימות בין ישראל לאיראן ממחיש היטב את משקל הטכנו־לאומיות ואת ההשפעתה על כלכלת השוק העולם שלאחר הגלובליזציה כבר כאן. במשך שלושה עשורים לימדו אותנו שכלכלה חופשית, סחר פתוח ושרשראות אספקה גלובליות הם הדרך היעילה ביותר לייצר עושר. אולם בשנים האחרונות המציאות מספרת סיפור אחר, כאשר

הונגריה תחת אורבן: כלכלת סחיטה… בימים אלו אירופה כולה כמרקחה בעקבות המהפך בהונגריה. ברוב מדינות האיחוד האירופי שרר חשש ממשי מהמשך כהונתו של ויקטור אורבן, אף שהונגריה היא מדינה קטנה יחסית בתוך האיחוד. כאן ב"כלכלה קלה" נדון, מטבע הדברים, במצבה הכלכלי של הונגריה תחת שלטונו. בקצרה,

האם עשרה חכמים שווים לגאון אחד? מוקדש לראש עיריית ניו-יורק… אנו ב״כלכלה קלה״ מרבים לעסוק בחלוקת עבודה, בשווקים ובדינמיקה של קבוצות הפועלות יחד. אולם, ישנם דברים שחלוקת עבודה ושיתוף פעולה – רחבים ככל שיהיו – פשוט אינם יכולים להחליף. לא תמיד נעים לדבר על כך; איש אינו אוהב לשמוע

מס החובה הוולונטרי של היישוב העברי חגיגות יום העצמאות של מדינת ישראל הן הזדמנות ראויה לשפוך אור על אחת הפרשיות הכלכליות המרתקות והפחות מוכרות בתולדות היישוב: מערכת גיוס המשאבים של "המדינה שבדרך". בעוד שאירועים מכוננים כגון "ליל הגשרים" או הפריצה לכלא עכו נצרבו בזיכרון הקולקטיבי,

לפני שמסתיימות חגיגות עצמאות 78- צוות כלכלה קלה נותן עצות זהב לתאוצת הכלכלה ו״לתפארת מדינת ישראל״ 🇮🇱 1 גמישות והישגיות במערכת החינוך: הנפילה בדירוגים הבינלאומיים במדעים ובמתמטיקה היא תמרור אזהרה בוהק. עלינו להקטין את הכוח המופרז של ארגוני המורים וועדי העובדים, המונעים כל

הודעת איחוד האמירויות על עזיבת ארגון אופ"ק או שיעור בכלכלה: המקרה של אופ״ק – האם לכל קרטל יש תאריך תפוגה? הודעת איחוד האמירויות על עזיבת ארגון אופ"ק היא לא רק "חדשות חוץ", אלא מקרה בוחן מצוין לאחד הנושאים המורכבים בכלכלה: מבנה הקרטל. בעוד שהעולם מתמקד בשינוי התפוקה המיידי,

מי זה לורנץ וכיצד הוא מודד את תהליכי השפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה והשכר?! לאחרונה נדמה כי אין מדובר עוד בתחושה בלבד; פרסומים רבים מעידים על תהליכי התייעלות וגלי פיטורים הנובעים מחדירת הבינה המלאכותית לשוק העבודה. השפעת הטכנולוגיה אינה מוגבלת רק ליעילות תפעולית, אלא משתרעת