ביום השואה הזה אקרא ביומנה של רותקה ליבליך בת ה-13, 'נערה שיש בה מרוחם של ביאליק וטשרניחובסקי'.
היומן נכתב בגטו אנדריכוב בפולין במשך למעלה משנתיים, מאוגוסט 1940 ועד דצמבר 1942. רותה ומשפחתה נשלחו לאושוויץ ביום ט' באב תש"ג, 10 באוגוסט 1943, ושם נרצחו.
בקשה לעזרה/מקושרים. מודעת שיש הרבה כאלה.
חבר משפחה קרוב מאוד תקוע בחו״ל, אמא שלו במצב רפואי רע ולא נותר לה הרבה זמן.
מצבה התדרדר באופן קיצוני בימים האחרונים, והוא מנסה למצוא דרך חזרה או דרך לקבל תיעדוף בכדי לראות אותה. שוב, יודעת שיש אלפי מקרים, פשוט לא יודעת למי לפנות כבר
"אתה לא יכול להתאבד עכשיו הגעת כל כך רחוק והתאמצת כל כך הרבה"
"Sunk cost fallacy"
"אתה לא חושב שיש לך פשוט נטייה להיות קשה עם עצמך באופן כללי?"
"אד הומינום"
"אם היית פוגש מישהו במצב שלך, היית אומר שהוא צריך להתאבד?"
"איש קש"
"ומה אם ההורים יהיו עצובים"
"פנייה לסמכות"
למען ההגינות, צריך איי קיו מאוד גבוה כדי להבין את האמרה של יקי אדמקר, צריך לדעת לקרוא בין השורות את החוכמה שלו, ובלי תואר בפיזיקה תאורטית רוב הנורמים לא יצליחו לתפוס את עומקה, הפילוסופיה האישית שלו מושפעת עמוקות ממדיטציית הויפאסנה…..
היום בתחנת אוטובוס חתול התקרב לאוכל יבש שהשאירו לחתולים, בן אדם שישב ליד בספסל השפריץ עליו קצת מים מבקבוק כמעט ריק ואיים עליו עם הבקבוק שלא יתקרב, אחר כך הגיעו הרבה ציפורים ואכלו את האוכל
וגם ניסו להרוג אותי אז הייתי במקלט עם עוד אנשים שניסו להרוג אותם