כמובן שהאזעקה תפסה אותנו בדרך הביתה מתל אביב. וכך מצאנו את עצמנו במקלט עם העורך דין של נתניהו. זה אומר שיש לנו אקסטרא הגנה?

אין לי כח לחזור לישון מרוב ייאוש ותסכול

האריכו את המצב המיוחד בעורף עד ה-14 באפריל, שזה גם במקרה יום השואה. זה כל מה שיש לי לתרום לשיח. זה והתקווה שלפני הצפירה ביום השואה תצא התרעה מוקדמת.

הספקתי הבוקר להוריד את הכלבות, להאכיל אותן, לשים מדיח, לשטוף כלים שנשארו בכיור, להתמודד עם ערימת הבגדים המבולגנת בחדר שינה, להתקלח ולחפוף שיער ולהתחיל לעבוד. אני מוכנה להתרעות הבוקר.

יושבת בסלון, בוכה ומבקשת סליחה מלונה שלא הספקנו לתפוס אותה בידיים ונאלצנו להשאיר אותה בבית ולברוח לחדר מדרגות בלעדיה כי כבר התחילו פיצוצים מפחידים והיינו חייבים להגן על עצמנו (ועל שמטעס). הכל נורמלי.

כששיר הכטב"ם תקוע לך בראש אבל את גם עובדת באגודה למלחמה בסרטן את מוצאת את עצמך מזמזמת "מה זה שמה במעיים?" כי בכל זאת זה חודש המודעות לסרטן המעי הגס.

היי פיד, יש לכן המלצה למעדניה מוצלחת במודיעין שעושה משלוחים בימינו כדי שחברה תוכל לשמח את אחותה?

המלחמה הזו גורמת לדברים קטנים להרגיש כמו הישג גדול. הצלחתי גם להתאמן וגם להתקלח בלי שום אזעקה שתפריע לי באמצע. זה המדד להצלחה בימינו.

הפשיסטים בשירות הממשלה מפחדים פחד מוות מאיתנו. הם מפחדים מהאזרחים הגיבורים שיצאו, למרות הכל, להשמיע את קולם. אבל אנחנו לא מפחדים מהם. כי הם נלחמים למען משטר פשיסטי, שמכור למלחמות ולאלימות, ואנחנו נלחמים למען החיים של כולנו, ובעיקר, למען העתיד של הילדים שלנו. אם היינו אלפים

הדובר של המשטרה הוא כמו נתניהו, שבשירותו הוא פועל - שקרן גמור. אני אישית יידעתי את המשטרה כבר בתחילת השבוע, שעשרות ארגוני מחאה וארגוני שלום החליטו לשלב ידיים בהפגנות נגד הממשלה, נגד ההפקרה, ונגד מלחמת הנצח של נתניהו. במקום לאפשר הפגנה מסודרת של שעה בכיכר הבימה, ואז פיזור שלה

שוטר אחד זרק אותי לרצפה הערב, דפק לי את הראש, דילג מעליי והמשיך לקרבן הבא. שוטר שני אמר לי לסתום את הפה כשביקשתי שייתן לי רגע להתאושש, והעיף אותי על עוד מפגינים. זו המשטרה שלנו. חבורה אלימה ומוטרפת. כשאסור להפגין נגד המלחמה - אפשר להבין שאחת ממטרות המלחמה היא להשתיק את כולנו.

מה זה? מהההה זהההה???? עם איזו הוראה השוטרים הגיעו הערב?

שלחתי מייל אחרון. סגרתי את המחשב. יצאתי לחופשת פסח.

אין לי כח

בזמן שהתרעות ואזעקות מחרידות את היום ורסיסים נופלים לכל עבר, כשלא ברור אם ואיך נחגוג את החג מחר ואיך החיים שלנו הולכים להיראות, נתניהו העביר את היום בלהתאמן על כוריאוגרפיה של תזמון מתי לרדת מהפודיום ומתי לחזור ואיך לעמוד.