רקטות ביו״ש הם לא הפתעה בכלל. זה היה צפוי ועניין של זמן. מה שחשוב לקחת מפה זה האיתור המהיר, המודיעין המדוייק וחופש הפעולה בצוותים קטנים יחסית לאיתור ומעצר. ככה זה כשאתה שולט במה שהולך שם. וזה כל הסיפור חברים בהבדל בין יו״ש לעזה. לא ברמת המחבל הבודד ויכולת סגירה הרמטית של זליגת

איזו תועלת יש ברברבנות הטיפשית הזו? איך זה מקדם את בטחון ישראל? מי קונה את הבולשיט הזה? עצוב.

נוער בנות בישוב שלי עושות מאמץ גדול בכל שבוע לפנק את הלוחמים ברצועה באוכל חם וטעים. הפעם זכינו אנחנו לקבל באגט ושניצל. זה נותן ללוחמים כח. זה נותן להם כח. הן אלופות וכמה כיף שהנוער שלנו חושב ומתעסק בדברים שכאלה. שבת שלום ומבורך.

האיש הזה צריך להיות בכלא.

כתבה חובה. בעולם מתוקן כוח אוריה זוכה במינימום לצל״ש רמטכ״ל.

לקצר.

כמעט שנתיים למלחמה בפדמ הוחלט על צימצום גיוס כוחות כיתת הכוננות המגויסים והורדת האימונים כמעט למינימום. לא חושב שלנצח צריך סדכ ככ גדול כמו היום אבל המחשבה הזו שבעוד צה״ל מתמרן ברצועה, המלחמה לא נגמרה וחמאס מצליח לבצע ירי תמ״ס אפשר לצמצם כוחות- מנותקת מהשטח ויש בה גם זלזול מסוים

בנט מאמץ את הנרטיב של האנשים הכי קיצוניים פה בחברה הישראלית. עלק ״יהיו בחירות במועדם״. למעט אלף איש באמת הזויים אין אחד שחושב שלא יהיו בחירות במועדם. זה די מדהים מה שבנט עושה פה. איזה ברבור מפואר.

בנט מאמץ את הנרטיב של האנשים הכי קיצוניים פה בחברה הישראלית. עלק ״יהיו בחירות במועדם״. למעט אלף איש באמת הזויים אין אחד שחושב שלא יהיו בחירות במועדם. זה די מדהים מה שבנט עושה פה. איזה ברבור מפואר.

להכין ספגטי בולונז בעזה לא היה בבינגו שלי השנה.

זיני זה הפיילוט לקראת מה שיהיה פה עם הסניורטי.

איזה אנשים זהב יש פה

כששמעתי על זה לראשונה מחברים בשב״כ הייתי פסימי. חשבתי שזה סתם וזה יעבור. ככל שהזמן עבר הבנתי שזה רציני. מהלך מרגש.

תשמעו זה די פסיכי בסדר? בן אדם בן 70 נפל, מעד, נדחף, נבהל בגלל כמה מטורללים שעטו עליו כאילו זה מעבר קהל בשבוע לוט״ר. לקינוח מישהו זרק עליו שטרות לפנים מחצי מטר. נווה יכול היה לצאת מאנצ׳ ולכתוב ״וואלה יש גבול״, ״צריך להימנע מאלימות״ ועוד דברים שבאמת ירגיעו פה את העסק. במקום זה

הכלל הוא כזה: כל עוד ריימן מקבל דק במכבי- כלום לא השתנה.

כמי שמכיר את העוטף די טוב, הרבה זמן הולכת איתי מחשבה בראש איך בכרם שלום לא היה טבח מהגדולים שהיינו אמורים לדעת לכאורה בשביעי. זה קיבוץ קטן עם מרחק אפס מהגדר. הכתבה הככ חשובה הזו סוגרת מעגל ושופכת אור על העובדות- מעבר לגבורת הלוחמים בקרקע, עמד מסוק מעל הקיבוץ שהציל את המקום מטבח

זה די מדהים איך בן אדם מסתגל כמעט לכל דבר. משעה 5.00 בגזרתנו ממש יש פיצוצים חזקים של כוחותינו. אני נכנס לחדר ואנשים ישנים ככ חזק כאילו הם באיזה ריטריט.

היה עדיף להיות בבית עם המשפחה אבל צו השעה שם אותנו ברצועה. שנה שעברה בזמן הזה היינו בתמרון בלבנון להסרת האיום בצפון. שמענו שופר בפאתי עיתרון ורכס השקד. השנה נקראנו שוב להיות בראש השנה ברצועת עזה. בתקווה ששנה הבאה נהיה במקומנו הטבעי עם המשפחות שלנו, ונספר להם דבר אחד-