גוף: אוהו אני רואה שאדוני ישן הרבה שעות הלילה… מצויין מצויין, אכן הזדמנות פז נדירה לפתוח בקבוק של עייפות מהבציר המשובח (מחוות ידיים מוגזמות); הרשה לי לעניין את אדוני בעייפות תהומית ששמרתי במרתף מ2013 במ-יו-חד לאירוע שכזה!
לפני עשר שנים בערך עבדתי תקופה בירושלים וממש רציתי לעשות את כל המסלול ברכבת הקלה כי אני חובבת הז'אנר, אבל לא יצא. גם לא מאז. איזה כיף לדגן שיש לו אמא מגשימת חלומות
זה יום גרוע לקראת סופו של שבוע גרוע בתקופה גרועה. אבל פרופורציות, אז נשאר רק לצטט את אמא שלי כשהציפורנאית אמרה ששתיים וחצי לא נוח לה ועדיף בשלוש: החיים שלי איומים
כשאני מתעוררת בבוקר אחרי אזעקה שבמהלכה התהפכתי לצד השני וחזרתי לישון, אני תמיד לא בטוחה שזה באמת קרה וגוללת בפיד לוודא. יש מצב שבוקר אחד זה לא יקרה, אז תזכרו אותי יושנת
ג'וני: בוקר טוב 😺
אני: הערת אותי כל הלילה, אל תתחיל שוב
ג'וני: אבל הייתי רעב 😽
אני: שלוש פעמים?
ג'וני: ורציתי חיבוק 😻
אני: יש לי סימן במצח מהנגיחות שלך
ג'וני: וגם קצת היה לי משעמם😼
נועה מנהיים ואיילת טריאסט הן החברות שהייתי שמחה לשבת איתן, לשתות משהו ולשמוע אותן מקשקשות בלי שאני צריכה לדבר. תכלס זה מה שאני עושה ואפילו לא צריך להתלבש בשביל זה