מצטרפת כחברת דירקטוריון במועצת הרשות לבטיחות בדרכים; רק בשליש הראשון של 2024 כמעט 100 הרוגים בכבישים. ולעולם לא שוכחת את חברת הנפש התאומה שלי, דקלה ארזי אלואי, שלפני 25 שנה נלקחה מאיתנו בתאונת דרכים נוראית. מי יתן ואצליח לעשות טוב;

איך אפשר למחוק עבר שלם בשניה? מדהים.

דרושה: מפלגת ימין ליברלית פרגמטית;

מי שלא רצה את עופר וינטר כאלוף במטכ"ל, שלא יתפלא אם יקבל אותו כשר ביטחון

בסוף המסר עבר;

עזבו פוליטיקה רגע, רק לשניה; אחרי כל מה שעובר עלינו כבר שמונה חודשים- אם נפספס את ההזדמנות להחיל גם על החרדים גיוס עכשיו, זה כבר לא יקרה לעולם;

אני צופה שכמו מנהיגי השמאל בעבר, גם הנוכחי לא יפספס הזדמנות לפספס הזדמנות. אם יש בגולן טיפה תבונה, אלו הצעדים שעליו לנקוט כדי לעשות את זה אחרת; מאמר סופשבוע שלי היום ב ynet katzr.net/c75f9b

שליטה מלאה בבית הנבחרים, הסנאט ובית המשפט העליון כוח בלתי מוגבל. זה הזמן לקיים הבטחות;

FIRST We take ISRAEL THEN We take EUROPE

גאה לגור ולגדל ילדים בעיר הכי מגויסת בישראל;

די לעשות טעויות עם אלו ששילמו את המחיר היקר מכל;

גאה ושמחה להצטרף כחברת דירקטוריון של וועדת העזבונות של המדינה; הוועדה, בהובלתו של השופט בדימוס דוד רוזן, מחלקת מידי שנה עשרות ומאות מיליוני ש״ח מעזבונות דרך האפוטרופוס הכללי. זכות להיות חלק מקבוצה מצומצמת זו שמטרתה היא אך רק לעשות טוב! בתמונה: סיור יחד עם חברי הוועדה השבוע בחיפה

נוהגים לשייך לאלברט איינשטיין את הציטוט: ״אי שפיות זה לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות״ אז אולי בכל הדיון לגבי מה כדאי או לא כדאי לעשות בעקבות הצהרותיו של טרמפ, ניקח מנשיא ארה״ב לפחות דבר אחד- לחשוב מחוץ לקופסא, לא לעשות שוב ושוב, בעוצמות משתנות, את מה שכבר עשינו

התבאסתי מביטול ההופעה של סקאזי בפסטיבל הטומורולנד שרק עתה הסתיים;אבל אם לומר את האמת, אחרי ארבעה ימים בהם שמתי עלי בכל מקום את דגל ישראל וכובע החטופים וציפיתי לפגיעה, פרט לשתי אירופאיות תלושות שלא יודעות חצי דבר על הסכסוך, מכל מקום קיבלתי רק אהבה וחיזוקים (המשך בתגובה)

אין לנו צבא אחר. נקודה. סימן קריאה. הדה לגיטימציה שעושים מעת לעת למפקדים, הזילות שבה מדברים אליהם ועליהם, לפעמים כל כך נוראית שאני פשוט מתביישת. הבת שלי התגייסה הבוקר להיות לוחמת בצבא ההגנה לישראל. ממש מצטערת שהיא ואחיה הלוחם גם הוא, צריכים לשמוע שכך מתייחסים למפקד העליון שלהם

כאמא לשני לוחמים, כמי שגדלה במגזר הדתי לאומי ששילם מחיר כה יקר, כאזרחית במדינה, לא אנוח ואיאבק בכל חוק שלא יענה על צרכי הצבא להתגייסות אלפי לוחמים ותומכי לוחמה מהמגזר החרדי. בכל פאנל. בכל אולפן. בכל דרך.

בבית אחד שני לוחמים ארבע כביסות מיליון דאגות זה כל הסיפור.

ישראל נערכת למערכה הבאה מול איראן, בהבנה שהגנה והרתעה כפי שהן הוכחו לאויב לפני חצי שנה, אינן מספיקות. דבר אחד ברור: לחיות עם האיום הזה לאורך זמן איננה אופציה עבורנו. אם איראן חידשה את מאגרי הטילים שלה כפי שמצביע המודיעין, וניסיונות ההידברות של ארה״ב יכשלו: המערכה הזו, אכן בפתח

לפני כמעט עשרים שנה כתבתי את עבודת המאסטר שלי בנושא: גל״צ- קיומה של תחנה צבאית במדינה דמוקרטית. כבר אז, חקרתי שישה ניסיונות סגירה של התחנה וכמות התכנים הצבאיים מול האזרחיים לאורך השנים. הניסיונות הקודמים נכשלו כתוצאה מלחץ ציבורי. האם כעת הגיע סופה של התחנה? ימים (לא ארוכים) יגידו

נבואה ניתנה לשוטים, וגם אני חטאתי וככל הנראה טעיתי במחשבה שתקיפה אמריקאית של איראן היא רק עניין של מתי ולא אם בכלל. הלוואי ואוכל שוב את הכובע. כך או כך, חשוב שישראל תאמר בקול ברור: איננו מחויבים לשום הבנה אם וכאשר תושג, כל עוד משטר האייתולות קורא להשמדת ישראל כמה ברור, ככה פשוט.