שביב של תקווה בימים קשים. פנו לכם 17 דקות וצפו בכתבת דוקו מדהימה של אלי הירשמן Eli Hirschmann על דמותו ופועלו של הרב לייבל. תודה אלי היה תענוג לעבוד איתך. mobile.mako.co.il/news-israel/20…

זהו, החוקים לשינוי שיטת בחירת השופטים עברו בכנסת. במהלך היום- תשמעו הרבה את המילה ״פשרה״. זו לא פשרה. צד לויכוח לא יכול להתפשר עם עצמו. ותשמעו גם את המילה ״השתלטות״. זו לא השתלטות. הממשלה לא תשלוט בבית המשפט. מה שבאמת קרה פה, זו נפילה של אבן קריטית בחומת הממלכתיות. זו הגישה

״ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה לקדם שתי הצעות חוק שנועדו לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה.״ הדיווח הזה מתחילת השבוע עבר מתחת לרדאר הציבורי וקל להבין למה. אבל האמת היא שצריך להתעכב עליו, ולו מכיוון שבין שתי ההצעות שהונחו יש הבדל מהותי: אחת מהן יכולה להוות בסיס לשיח בתנאים

הבוקר פרסמתי עם חברי פרופ׳ יניב רוזנאי יניב רוזנאי Yaniv Roznai ב- ynet מאמר המתריע על התפוררות הקולגיאליות בבית המשפט העליון וקורא לכל המעורבים ובראשם הנשיא להנהיג את המוסד לשיפור היחסים הפנימיים בו. אני ויניב לא תמיד מסכימים במאה אחוז על המצב המצוי או הרצוי ביחס למערכת המשפט, אבל שותפים

לכעוס על עזות המצח של בוגרי מערכת החינוך החרדית זה מובן אבל קל. להקים מערכת חינוך ממלכתית חרדית ולפקח על המתחולל בחינוך המפלגתי זה הדבר הנכון אבל קשה. נחשו מה עשו כל ממשלות ישראל ב75 שנים האחרונות?

"אם לא מוסדות הממ"ח גם אני לא הייתי יכול להתראיין כאן אצלך ולבקר את התופעה הזו. הממ"ח והמגזר הכלל־חרדי שמובילים אישים כמו הרב לייבל, הם חלק מהפתרון לסוגיה הזו. בשעה בה אויבי החרדים מחפשים כל דרך לפגוע בקהילה אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש על העוולות הנוראות שקיימות אצלנו" (לכתחילה)

תענוג לעבוד איתך שילה

היום נפתח דיון נוסף בבג"ץ בשאלת מינוי נציב שירות המדינה, אבל העובדה המצערת היא שמאז מרץ 2024 ישראל מתנהלת ללא נציב קבוע. אלפי עובדי השירות הציבורי נותרו ללא מנהל הון אנושי בזמן שהמדינה מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים ואזרחיים חסרי תקדים. מכון תכלית הגיש חוו״ד לחברי הכנסת בקריאה>>>

חן ארצי סרור מקדישה את טור שישי שלה השבוע למחקר שלנו במכון תכלית על אמון הציבור במוסדות. ישבתי לשוחח איתה על הנתונים המדאיגים, על כיצד דפוסי הקיטוב של האמון פוגעים בתפקוד המוסדות ועל הנהגה שצריכה (לשם שינוי) לגלות אחריות ולא להתפתות להחריף את המשבר. מוזמנים לקרוא ⬇️

יש רגעים שמדינה שלמה מחכה להם בנשימה עצורה. מחר יהיה אחד מהם. מעבר לשמחה ולתקווה, טמון כאן משהו עמוק יותר. חזרת החטופים אינה רק סיום של פרק טראגי- היא נקודת פתיחה. הזדמנות לשנות את יחסי האמון בין המדינה לאזרחיה, את האחריות ההדדית, ואת החזון המשותף. שנתיים של מלחמה הוכיחו משהו

הסלוגן של הליכוד בבחירות הקרובות.

החלטת הממשלה לקדם מנגנון חקירה אד-הוקי לאירועי 7 באוקטובר אינה ראויה, ואנו קוראים לממשלה לשנותה. חוק ועדות החקירה מ-1969 נבנה מראש מאחורי מסך הבערות, כדי להבטיח שמי שעומד לבחינה, לא יהיה זה שמגדיר את כללי החקירה. החוק קבע מראש את האיזון בין החוקר לנחקר, את דרך המינוי ואת

ואם אתם הייתם הנשיא?? 5 השאלות החשובות על בקשת החנינה של נתניהו: 1- סמכות הנשיא היא לחון ״עבריינים״. האם די בפנייה לנשיא כדי להבין שבמשתמע נתניהו מודה כי הוא ״עבריין״ או שעליו להצהיר זאת? במשפטית - האם שאלת ההודאה משפיעה על מישור הסמכות או מישור שיקול הדעת. דומני שקריאה זהירה

״אנחנו נכנסים לשנה שבה תינתן לנו האזרחים הזכות לבחור את הכנסת והממשלה הבאה. בשנת הכרעה כזו, הגיע הזמן לעבור מהשאלות הזהותיות אל השאלות המהותיות.״ בטור חדש ב-ישראל היום לרגל יום כינון הכנסת, יניב כהן, Yaniv Cohen ראש מכון תכלית, מציע שינוי נקודת מבט: במקום לשאול ״מי דומה לי״