העולם מציע לי דברים נהדרים ואני מסרב בנימוס

מצד אחד חם נורא, מצד שני הילד עבר עכשיו "מסע התבגרות" אז אני בפארק לפכוש אותו

סבתא: השמנת קצת אני: אני כבר מבוגר, מותר לי סבתא: אני כבר בת 93 ואתה לא רואה אותי מתלוננת אני: את רואה? שנינו מנסים דברים חדשים

מזמן לא הרגשתי פומו. אני לא יודע מה היה המנגנון אצלי שהצליח להתגבר עליו אבל אני מרגיש אותו מתפורר.

מזמן לא הייתי כל כך מדוכא. שום פלסטר לא עוזר.

הבוקר הילד היה אחראי על המוסיקה בבית והוא השמיע את קריפ במהירות כפולה ואני עדיין קצת בהלם מכמה שזה היה מוצלח

למי שצריך תזכורת - ככה מאפה צריך להיראות. עוגיות תפוז שהנפש שלי דרשה.

הם בני 11 היום והם עדיין מרשים לי לצלם תמונות יומולדת. ללא ספק הצלחה הורית.

הילד חולה בבית

מפה לשם אני בלונדון

הסופש הזה בלונדון היה לא מתוכנן וזה מדהים איך לראשונה מזה חודשים אני נושם עמוק ואמיתי ומרשה לעצמי לצחוק מהלב ובאמת להירגע.

אין לי שום תכניות לערב ולכן אשאר על הבר הזה לנצח