דבר אחד שמרתיח אותי במנהלים היא התגובה השגורה "זו המשימה שלך - תפתור אותה!" וואלה?! לפתור אותה אתה אומר? לא פשוט לבהות במסך ולקוות שמשהו טוב יקרה ביקום?! מזל שאמרת לי. אין ספק, אני מבין עכשיו למה אתה המנהל ואני העובד. כל, פאקינג, פעם, מחדש.

מעבר לשאלה של חיים... אני גר בסמיכות לשכונה חרדית ולפעמים תופס אוטובוס מהתחנות שנמצאות בה. מספר הקווים שמשרתים את השכונהה הזו, עירוניים ובין-עירוניים… צריך משהו כמו חמישה שלטים למנות את כולם. מישהו מכיר תחנה אחת, יחידה, לא בשכונה חרדית, שמשרתים אותה כ-20 קווים שונים?!

אם, אחרי נפילת המשטר הנוכחי, אנשים כמו אוחנה, סילמן, דיסטל, גוטליב ואמסלם, מדגם מייצג, רשימה חלקית מאד, לא מסיימים את חייהם הטבעיים בכלא - לא עשינו כלום והם יחזרו לחיינו. את הביביזם יש לבער באש, מטפורית, עד להכחדתו. ימין - כן. ביביזם? להכחיד!

מוקדש לכל מי שנשאר ביחד בשביל הילדים

Fun fact: "sugar" is the only word in the English language where "su-" makes a “sh” sound. At least, I'm pretty sure that's correct.

כשהאלגוריתם יודע מה הוא עושה. 😁

חברה: מפטרת אותי. קורה. לא נעים. אני אסתדר (אני מקווה!) אני: כותב מכתב מפורט לבוס וכ"א שמפרט את כל הקשיים שלי כדי שלהבא יגייסו מי שי/תביא ידע בנושאים האלו "מהבית". חברה: מתעלמת מכל מה שכתבתי ומפרסמת מודעת דרושים גנרית להחריד. אני: 🤦‍♂️(אבל תכל'ס, מה 'כפת לי יותר?!)

אני לא יכול לא לצחוק כל פעם שרואה את המם הזה.

לא יפה, ולכן הפרופיל האנונימי, אבל יש בי לא מעט שמחה לאיד כשאני רואה איך מודעות דרושים, שעל הנייר אני עונה על כל הדרישות שבהן, ועדיין נדחתי כבר בשלב הקו"ח, עולות מחדש חודש-פלוס אחרי הדחייה שלי. שוק מעסיקים. רק את הטופ-של-הטופ-של-הטופ בשבילנו. גם אם זה ייקח חצי שנה לאייש. טיפשים!

יום ראשון, עשר בבוקר והרכבת מלאה עד אפס מקום בחיילים. לא יודע… כשאני הייתי חייל, לפני 20+ שנים, בעשר בבוקר כבר הייתי בעמדה, מחליף חבר שנשאר שבת, אחרי תדרוך חזרה לבסיס ועליית משמר. לנהריה הגעתי בשבע בבוקר עם הרכבת של חמש שעליה אבא לי הקפיץ אותי בארבע בבוקר.

חברים/ות, צריך המלצות לעו"ד לענייני גירושים בדגש על הצפון (הקריות). אם מכירים - אני אשמח לשמוע, אם לא רטווטו בבקשה. העניין בעל דחיפות מסוימת. תודה ותבוא עליכם הברכה.

אני לא יודע אם הדיווח הזה נכון, אבל כל טייס, קבע, קל וחומר מילואים, שיעלה על מטוס להפציץ באירן עכשיו, אחרי שראינו כמה נזק הם גרמו לנו, כמה מעט תועלת הועיל המבצע הקודם, וכאשר הסיבה הפוליטית ברורה לעין - כל טיס כזה הוא בוגד במדינת ישראל! הגיע הזמן שטובי ביננו יוכיחו שהם אכן כאלו.

בואו נעשה מצווה למען טוויטר-עברית: לכל אלו שכותבים "<שם של עיר>, אני בתוכך, חמודים וחמודות… אם אתם צריכים לומר את זה בקול רם, להסביר שזה המצב… לא יודע, במקומכם לא הייתי מתגאה כל כך. בלשון המעטה. קחו את זה מפה לאן שתרצו.

לא מתכוון להתאבד(!), אבל אחרי פגישת גישור שלא הועילה בכלום אלא רק עלתה עוד קצת כסף שאין לי, מול גרושה שלא מוכנה להתגמש ולהתפשר ולבוא מ"מ לקראתי בדמי המזונות המופרכים שרשמתי בימים טובים יותר עבורי, למרות שלאחרונה פוטרתי… מבין לגמרי גברים שכן. אל תתחתנו. אל תעשו ילדים. פשוט אל!

גאה לומר שהגיעה אליי גרסת טוויטר למכתב שרשרת ו-the buck stops here! (בנימה משמחת זו, you love me! You REALLY love me! ואם אתם לא מזהים את הרפרנס בבקשה תבלקו אותי ובוא ניפרד כידידים).

אתמול היא כתבה משהו שעשה לי ממש כיף וטוב על הלב. קטן, אבל עבורי גם כל כך חשוב ומשמעותי. למרות שהיא צוחקת עליי כשאני אומר לה את, היא התיקון שלי לנישואים. כמה שאני אוהב אותה, יא וורדי.

כל פעם. כל פעם שאני אראה את המם הזה אני ארטווט אותו.

מוכן לעמוד בתור הזה, ייקח הויכוח כמה שייקח, ובלבד שהעובדת לא תוותר, ואולי אפילו, באקט מחאה, תיקח הזמנה של הבא בתור. הלקוחה הזו, זה כבר לא פריבילגיה. זה מחלת נפש ברמת שרה נתניהו.

זקן אני לא, אבל מבוגר? בהחלט. אבל הגיל אומר שאני גדלתי לתקופה מוזיקלית, *כמה* תקופות מוזיקליות. העושר המוזיקלי שבני הדור שלי חוו - מרחם על הדור של היום שכל המוזיקה שהם מכירים זה העתק-הדבק אחד מהשניה, והכל טפל וטיפשי. זה מוקדש לה. יש לו משמעות עבורה. youtu.be/65EfTFUFDwI?fe…