הו לא מחליפים היום שעון איזה באסה להפסיד שעה מהמציאות הנפלאה שאנחנו חיים בה

לחטוף בר קופרשטיין מצפות שתי הפתעות מאוד משמחות כשיחזור מהשבי. האחת, שאבא שלו, טל, למד לדבר מהחדש, והשניה - שלמד ללכת שוב, רק כדי שיצליח לקום ולחבק אותו כשחוזר מעזה. זה היה החלום של בר מאז שהוא בן 17, שאבא שלו יצליח לקום מהמיטה. רק שכבר יחזור הביתה

שבת האור אתמול בכנסיית הקבר

עץ זית שליבו בוער ביום הזיכרון, שעת דמדומים לפני ערב עצמאות —— השריפות בהרי ירושלים, היום

היום הקדמתי בכמה דקות להצהרה לתקשורת בישיבת הסיעה של הציונות הדתית, ומצאתי את עצמי בסיטואציה בה שמחה רוטמן שר את רשימת קניות (כן כולל טיל כתף)

חדשות 13 עם תזכורת איך צריכה להיראות תקשורת אמיתית.

חח סנקציות עאלק, אני לא מקבל חצי מההטבות האלה למרות ששירתתי.

בוקר חרדות לכולם פיקוד העורף מבקש לשהות בסמוך לכלב עד להודעה חדשה

אחת הזירות במרכז, היום לפנות בוקר

הבוקר, זירת הפגיעה הישירה של הטיל האיראני בבניין במרכז. אזרחים חולצו המומים וכואבים, מבינים שיקיריהם עוד בין ההריסות.

מרוקנים את המדפים (טוב.. לפחות את חלקם)

הבוקר (17 ביוני), פגיעה ישירה של טיל איראני במסוף אוטובוסים במרכז הארץ. This morning (June 17), a direct hit by an Iranian missile on a bus terminal in central Israel.

היפהפייה הנרדמת — חניון -4 תל אביב

הלילות האחרונים בתל אביב —— מתחת לרחובות הריקים ולשקט המדומה, חניונים ותחנות רכבת הפכו למקלטים זמניים. במהלך מתקפת הטילים האיראנית, הם נפתחו ללינה- מרחבים מוגנים עבור מי שנשאר ללא מקלט.

Tel Aviv

חרבות ברזל, מלחמת התקומה, עוז וחרב, מרכבות גדעון ועכשיו כארי יתנשא. בצבא יכולים להחליף כמה שמות שירצו, בסוף יש דבר אחד שכולנו זוכרים - השבעה באוקטובר. עד שהחטופים לא יחזרו, יום השבעה באוקטובר לא יסתיים.