בכל פעם המתפרסמים נתוני מבחנים בינלאומיים, כמו תוצאות מבחני Timss שפורסמו היום, כולם נזכרים לשאול את עצמם איך יכול להיות מצבנו כל כך גרוע. מיד אחר כך מתחילה מלחמת האשמות והצטדקויות. הבעיה האמיתית שמתחבאת מתחת לפני השטח היא שככל שמערכת החינוך הציבורית מדרדרת, כך גדל הפער בין מי

מישהו מוכן להסביר על מה ולמה מורידים לי מהמשכורת?! מי שחבר בהסתדרות, שישלם. אני בחרתי לא להיות חברה בשום ארגון, אז למה מורידים לי סכום שמצטבר ל540 ש"ח בשנה? שלום "הזכות להתאגד", מעכשיו את "החובה להתאגד ולתת לנו נתח מהמשכורת שלך" מה אפשר לעשות? לבחור בארגון שכן מייצג את הערכים

לא חייבים לשלם לארגונים הקיימים! לא משלמים דמי טיפול להסתדרות מצטרפים לשינוי איך עושים את זה?! 1. מצטרפים למורים מובילים שינוי. pay.sumit.co.il/2fwesp/2fwfrf/ 2. מקבלים אישור חברות ומעלים אותו לפורטל. שמשרד החינוך ידע. poh.education.gov.il/administrative…

משרד החינוך הוא המעסיק היחיד בעולם שמכריח את העובדים שלו להצטרף לארגון עובדים מורה חדש שלא מודע לפרטים מצטרף לארגונים, בלי לדעת שיש לו אלטרנטיבות שייצגו אותו טוב יותר

עבדנו יותר מידי קשה מכדי לאפשר למשרד החינוך והסתדרות המורים למסמס את החוזים האישיים. שנים של מאבק לא יהיו לחינם. התרענו על כך בזמן אמת ועקבנו בשנתיים האחרונות כדי לוודא שגם אם יעכבו את השינוי המיוחל, לפחות הציבור ידע מי אשם. מערכת החינוך לא רק סובלת מפערי כוח אדם במקצועות

אתם רוצה להגיד שכשאנחנו אומרים "מנהל יוכל לבחור להעסיק את מי שהוא רוצה בשכר גבוה" משרד החינוך שומע "בבקשה תכתבו לי נהלים קשיחים לאת מי מותר לי למנות, לכמה זמן, באיזה שכר ובאיזה היקף משרה"? ממש מפתיע שזה נכשל

זכותו של העובד לשבות. זכותו של המעסיק לנכות משכרו של העובד את הימים שהוא לא עבד. וכשהמעסיק הוא המדינה, ואין שום מחיר לשביתה, מי שסובל מכך הוא האזרח הקטן, שבמקרה הזה הוא רק ילד

טוב, אם חסרים מורים ולוקחים את כל מי שנושם, אז בטח כדאי לעשות הסכמי שכר שמושכים את העובד 25 שנה עד שהוא מקבל שכר יפה. וכמובן לא לתגמל בשום מקרה מורים טובים, מצוינים ומעולים. בנוסף - לא ליישם את החוזים האישיים, שנועדו להביא כוח אדם איכותי בתנאים סבירים בזמן קצר. ללא ספק, זה

הודעה לתקשורת מטעם 'מורים מובילים שינוי' בימים אלה, כאשר מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים וחברתיים חסרי תקדים – עלינו, כאזרחי המדינה וכעובדי ציבור, לגלות אחריות. החלטת משרד האוצר לקצץ בשכר עובדי המדינה היא תולדה ישירה של עלויות המלחמה. האם זה צעד קל? לא. האם זה

כמה עובדות שחייבים להכיר בעניין הקיצוצים למורים. אחר כך אפשר לחזור להתווכח ולריב. 1.האם חייבים לקצץ? אפשר וצריך היה לקצץ בתחומים אחרים קודם. חינוך הוא נושא קריטי לעתיד המדינה, וישנם תחומים רבים שממשלת ישראל מוציאה עליהן כסף שהיה מוטב אם היו מקצצים בהם קודם. 2. האם מקצצים גם

על השביתה והמחאה הנוכחית. הכאב והתסכול נשמעים מכל מקום, אנחנו מורים, חיים את זה יום יום. הזעם על הקיצוץ בשכר הוא אמיתי ומוצדק. קשה לראות את מי שנושאים על גבם את מערכת החינוך – מורים, גננות, מחנכים – נענשים על נאמנותם דווקא בעת הזו. אבל לא פחות מכך, אנו שומעים את התסכול העמוק

לכל הטבה – יש עלות. ימי מחלה, מענקי יובל, קביעות, דמי הבראה, ימי ביגוד – כל אלה לא "חינם". האוצר מחשב אותם, כולל אותם בעלות השנתית, ומשקלל אותם בתוך המשכורת. זו לא מתנה – זו פשוט משכורת שמחולקת אחרת. במילים אחרות: אם מורה היה מועסק בחוזה אישי בגובה 15,000 ₪, בלי מענקים נדחים

בפעם הבאה שתהיה שביתה, אל תשאלו את עצמכם למה תקשורת המיינסטרים לא מאתגרת את תפיסת המאבק של ארגוני המורים. זו התשובה