מייקל פרסם על ההחלטה הטובה הזאת, שאין לה הדהוד כמעט בשום מקום. גם המגיבים מבטאים בעיקר סקפטיות או בוז. התרבות הצינית הזאת היא כנראה אחד הדברים שהכי מתמרצים את קופצי השולחנות בוועדות הכנסת ומפוצצי הדיונים בבית המשפט. הדרך היחידה לקבל תשומת לב היא באמצעות רעש מיותר, והדבר היחידה

אם אנחנו רוצים שישראל תהיה מקום מושך לעלות אליו, צריך חופש לעשות עסקים שייתן הזדמנויות כלכליות ויוריד את יוקר המחיה. דברים כאלה, למשל, חותרים אקטיבית תחת המטרה הזאת:

כל האמת בפנים!! Bunch of hypocrites! Human rights organizations my ass! Just money lovers, that's all! (Ntumba)

raz sauber - רז זאובר Palestinian is becoming like genders and pronouns

BDS this!

Macaws in flight over the Amazon rain forest.

Yes

AMERICA YOU NEED HELP 🇺🇸 💔

גם אתם מסתקרנים על בסיס קבוע לגבי מה עוד הולך להיסדק במציאות שלנו ואיך זה ייראה?

אבולוציה. לא באמת.💰

יש לכם יותר מידי ספרים, זמן פנוי וילדים שמטפסים על הקירות בסוף החופש הגדול? הנה תזכורת לאתגר מדעי, שגם עושה סדר בספרים וגם מלמד קצת פיזיקה ⬇️⬇️⬇️

זה לא פוטר אותו אפילו במילימטר ואם כבר להפך - מהעובדה שממשלת ומדינת ישראל בכלל לא בארוע ולא על המגרש מול המכונה המשומנת שהיה לה זמן רב להתפתח ולהתמחות במה שהוא הקמפיין המיתוגי הטוב בהיסטוריה האנושית כנראה. את המחיר המיידי משלמים יהודי העולם ואת המחיר עם הריבית תשלם ישראל, כלומר

ביחס לישראל בחו״ל יש תמיד 3 קבוצות: 1.שונאי ישראל - חסרי תקנה. 2.אוהבי ישראל - גם אם יש ביקורת. 3.המתנדנדים - שצריך להסביר להם. אנחנו מפסידים את הקבוצה השלישית (שהיא הרוב) כי אף אחד לא טורח להראות עובדות בסיסיות: כמה מזון נכנס לעזה, מי גונב אותו, מה באמת קורה. זה לא מסובך. זה

1. השבוע נציין את יום השנה לאשרור התיקון ה־19 (26 באוגוסט 1920) לחוקה, הרגע שבו נשים בארה"ב זכו סוף סוף בזכות הצבעה. זה היה שיאו של מאבק בן 70 שנה, רווי מצעדים, יריקות, מעצרים וגם הקרבה אישית. השרשור 🧵 לשבת יוצאים לדרך.

חברים, יש לנו כאן חוזה עתידות: הר הגעש דמאוונד שמצפון לטהראן התעורר ופלט עשן. אלא שהר דמאוונד הוא לא רק הר געש - הוא סמל להתנגדות האיראנית לעריצות. לפי המיתולוגיה הפרסית, למלך העריץ זאהכּ היו נחשים על כתפיו ומידי יום היו מאכילים את הנחשים במוחות של נערים צעירים. זה נמשך עד

ליטרלי המודל העסקי שלהם

קוראת עכשיו את הַסְּפָר היהודי האחרון (אמוץ עשהאל) וכמות הידע שבו מעיפת סכך. לפני שהוא מגיע לאנומליה היהודית ולסיפור שלנו הוא מתחיל מסקירה - בקטע סמי ספרותי ולא עיוני ויבש - של אזורי הַסְּפָר בארה״ב, פורטוגל, רוסיה (הו האימה) וסין (מה קורה כשבוחרים להסתגר), וזה כבר מעיף תמוח.