בכנות מרגישה קצת רע בשביל ביולוגים שחושבים שהם בטופ האנליטי מבין סוגי המדעים (אומרת כביולוגית משתאה)

בפוסטר שלידי, חוקר מסביר באריכות על המחקר שלו, שעוסק ביכולת של צרעות לזהות פרצופים של צרעות-אחיות. אחרי רבע שעה של הסבר באמת מרשים על ההקלטות הנוירולוגיות, אחת המאזינות שאלה אותו אם לצרעות יש בכלל מוח אם תהיתם איך נשמע מפח נפש

שמישהו יאזור אומץ ויסביר לאמריקאים שהם לא הבינו נכון את הקטע הזה עם אסלות

חייבת סיוע כי מצב עור הפנים שלי מקשה עליי לחייך כעת: המלצות לקרם לחוץ לעור יבש נוטה לשמנוניות? עד כה כל מה שניסיתי מהר מאוד גרם לפצעונים

עוד יום שבו אני מתחרטת שלא הבנתי מה זה מטריצת יחידה

צריכה אנשים שיחלקו איתי את ההתלהבות מהפלח של הפודקאסטים בסיכום שנה של ספוטיפיי (יחס ההאזנה אצלי הוא בערך 2:3 מבחינת כמות דקות גם ככה נו)

יש לי 3 סוגי מערכות יחסים ואני ממחזרת אותם על כל האנשים בחיי אם אתם בקטגוריה 1 או 2 סליחה מראש ואולי גם אם אתם בקטגוריה 3

💜

בשולי הדברים: מי אתם, אנשים שקונים משחת שיניים עם פקק הברגה, ועל איזה חטא קדמון אתם מנסים לכפר?

אמש הייתי נר דולק למחצה. כל רוח חישר מעליי סערה. ביקשתי למעוד. להצית לפחות את החדר הזה (אם לא את העולם). התהום שביקשתי ליפול בה צחקה לי: למעוד, הלא את בוערת מרוב שיווי משקל. יום המחר בא אליי בנשיפה ברוכה (הילה להב, מתוך 'יחידה'. על האפשרות ללכת, לתת אמון במה שאינו פי-תהום)

נשיפה אין פירושה המוות. הייסורים צומחים מן הרמץ. עלוותם מרפדת את פי התהום. אלוהים הוא בסנה שאיננו אוכל. עלייך לחשוב שהוא זוכר את גופותינו הצעירים בבואו להדליק את הנר (הילה להב, מתוך 'יחידה'. זה לא להתאהב במוות, אבל להיזכר שלמעגל אין סוף. אולי גם לא התחלה אבל בעיקר לא סוף)

הרבה מדי דברים כבים. אניח לאור ולתשוקתך ונרות השבת והדממה -- -- אף לעיניך אבל הגאווה הזו הניחי לה שתבער (הילה להב, מתוך 'יחידה'. על אש שאפשר להיאחז בה ממש)

חלמתי שמצאנו את היימנוט.

היי אנשי האינטרנט יש לי עמדת עבודה חדשה ואשמח לשמוע את כל הטיפים שלכם איך להפוך אותה ל1. יפה 2. קלה לארגון כך שתישאר די מסודרת 3. עושה חשק חוץ מלפתור את עניין שקד שיושב לידי אני על זה

אתמול אבא ואני תכננו לי ביחד מסלולי ריצה היום אנחנו מחשבים את אחוזי ההחזר ממס הכנסה שמגיעים לי במובנים של החנונים שאנחנו, אנחנו בנופש של החיים

אחרי מתוקה, מרירה, חמוצה וחריפה אני מתרגשת להציג את החברה האומאמית זאת שגם אחרי שהרגע נפגשתן בא לך מיד שוב למרות שלא ממש ברור למה ומה אתן אשכרה עושות ביחד

בשבועיים האחרונים האוכל יוצא לי מטורף. משהו לא ברור. סירים מתחסלים ואצבעות מתלקקות ולי אין מושג מאיפה זה הגיע היום שמתי לב השותפה סובבה את הפתח של המלחייה לחורים הגדולים יותר