מדינה שלמה מעמידה פנים שלא הייתה בגידה. שכל מה שראינו ושמענו הוא אשליה. שהתחתונים הלא מוכרים פשוט הגיעו איכשהו מהמכבסה. שהקונדום שמצאנו בפח הוא סתם בלון מוזר ולא ראינו טוב. שעדיין יש אהבה בבית. שהיא סתם מתנהגת מוזר. יעבור לה. שלא יקרה לנו כזה דבר. לא בבית שלנו. אין סיכוי. הרי זה

אולי פעם זה היה שונה, אבל לשאול עכשיו איזה מחנה יותר אלים זה אפילו לא בדיחה. יש צד אחד שמתעקש לעשות הכל, שתהייה מלחמת אזרחים - גם אם זה אומר לבזות את עצמו. ויש צד מולו, שמתעקש לעשות הכל, שלא תהיה מלחמת אזרחים - גם אם זה אומר לבזות את עצמו. ואתם יודעים כמה זה ברור מי זה מי?

שאלה אותי מישהי יפה ולא עניתי לה, כי כבר אין לי סבלנות: ״איך אתה, שכל-כך אהבתי את מה שעשית יכול לדבר ככה?״. ובכן, אני לא זזתי מילימטר מהערכים שלי. כן מחלק מהמסקנות. הרבה פשוט מצביעים לפי מותג. אני לא. כי אחרי הכל, אני, בניגוד לרוב האנשים, בני בשן. הומאניזם. צדק. שוויון

כאן / מילים ולחן ח״ע (חוסם עורקים) כאן ביתי פה אני בגדתי במישור אשר על שפת הים כאן החברים איתם זממתי חשבנו שטובים יותר מכולם חשבנו שטובים יותר מכולם כאן ביתי פה אני בגדתי בשפלה אשר על גב ההר כאן אל הבאר אני ירקתי ושתלתי קבר במדבר ושתלתי קבר במדבר כאן בגדתי בעמי ובאחיי כאן

זה לא נכון להגיד שהייתה בגידה. יש. עדיין יש.

אנשי קפלן וערוצי המיינסטרים, תורידו עדכון תוכנה. אין לכם זכות אפילו להגיד את המילה הסתה. מילים נוספות שאין לכם רשות להשתמש בהם: הגינות, ציונות, עיתונות, ערבות הדדית ואחים לנשק.

בשמלה אדומה ושתי צמות ילדה קטנה יחידה ותמה עמדה ושאלה - למה הבוגדים עדיין לא בכלא?

זֶהוּ אֲנִי כְּבָר לֹא יוֹדֵעַ לִרְאוֹת אַהֲבָה בְּלִי לְהִתְמוֹטֵט לְתוֹךְ עַצְמִי מִתְיַפֵּחַ.

לא הרבה פעמים האנושות מתחלקת באופן כל-כך חד וברור למאבק בין טוב לרע. ישראל בצד הטוב. מי שנגדה, ברע. צ׳ארלי קירק ז״ל - נסיך.

מהים עד נהר ההאדסון; הניאו-נאורים בחשיכה.

הניאו-נאורים גאים להציג: עשירים נגד עניים. מעמד נגד הישגים. אנשי תקשורת נגד חופש הביטוי. שנאת עצמם ועמם. תמיכה באויביהם. ביזוי והשמצת מגיניהם. לחימה, באלה שנלחמים למענם. ואלס מתנשא בין צדקנות לאלימות מתייפייפת. אהבת אדם, אינטלקט, לוגיקה? זה פאסה.

לצחוק על מוות של אדם. להצדיק רצח. לא מאמין בלאבד צלם אנוש. או שיש לך, או שתמיד העמדת פנים. אין לכם. מעולם לא היה לכם.

אם אתם עובדים בתקשורת ולא ידעתם מי זה צ׳ארלי קירק - אתם אמורים להיות מפוטרים מייד. אם אתם באקדמיה ולא ידעתם מי זה צ׳ארלי קירק - אתם אמורים להשאר בקפיטריה. אם אתם צוחקים על אלה שכן ידעו וטוענים שהם מעמידים פנים - צאו לחופש ארוך. אבל רחוק מבני-אדם וחיות. שלא תהרסו להם.

אין דבר פחות מוסרי ממוסרנות.

אחד הביטויים המגעילים של הישראליות המתחדשת הוא צמד המילים ״תרימו לו״. ביטוי שלוקח רגע של הוכרת תודה למפסיד והופך אותו לתצוגת כח של זה שמצווה להרים לו. הרי עכשיו, מחיאות הכפיים הן לא טבעיות. הן לא מהלב. הן רק עוד חריץ בחגורתו של זה שצועק: ״תרימו לי!״.

זה שזה מזמן לא ימין ושמאל זה ברור. אבל מה שמשגע יותר מהכל, זה כמויות השקרים. עקב הכמויות הבלתי-נתפסות, נתמקד בנושא אחד. קפלן. הנה כמה לדוגמא: זה בגלל פסקת ההתגברות. זה בגלל עילת הסבירות. זה בגלל אבי מעוז (אם אתם בכלל זוכרים). זה בגלל גיוס חרדים. זה בגלל מחירי הקוטג׳. זה

אז בסוף זה ספרטה ניישן.

אני רוצה בבקשה לאחל לכל מי שקורא את זה, טוב.