חבורת הנמושות

בדרכה הביתה הקליטה היום תצפיתנית צעירה, שסיימה את את הקורס רק לפני ארבעה ימים, את מה שעברה ב-7 באוקטובר בחמ"ל של כיסופים. עדות ששופכת אור על מה שאירע שם, ברגעים הראשונים. אזהרה: התוכן מאוד קשה לקריאה >>

ברור יש להם נסיבות מקלות, היו עסוקים עד מעל הראש ברפורמה המשפטית שהיא ללא ספק בעיה סופר דחופה, חוק ההשתמטות מגיוס, ואבטחת הסוכה של סוכות בחווארה. לא מבינה איפה היה להם גם מקום להתייחס לאיום מעזה? מה כבר יכול להיות, פרעות ופוגרום? מלחמה? גם את הרמטכ״ל שלנו ביבי לא רצה לפגוש אז

עוד יום בחדר לידה, גם במהלך כל השבת הייתי שם. בתוך כל העצב, הכאב, הזעם, התסכול, שברון הלב- זה המקום למצוא בו רגעים קטנים של נחמה ואושר. להיות ברגע שתינוקות מצטרפים לעולם, לעזור ליולדות להפוך לאמא בפעם הראשונה או שוב, להרגיש כוח של משהו חדש, שלא מחליף, אבל ממלא כל פעם קצת את החלל

קחו כמה דקות ותקראו את הטקסט הזה. מפקד אוגדת הצנחנים והקומנדו המובחרת 98 של צה״ל, תא״ל דן גולדפוס, מתאר בדברים קשים ומטלטלים את ניהול המלחמה בעזה בשעות הראשונות של הלחימה. הטקסט המלא בשרשור >>

היא לא יוצאת לי מהראש. יהי זכרה של הבחורה המדהימה הזו ברוך. 💔🇮🇱

צופה בדניאל הגרי ונזכרת בקראש שהיה לי בגיל 13 על נחמן שי

אני מעריצה את האישה הזאת. מעריצה.

חבר כנסת בישראל יושב בבית קפה בעוד חיילינו מנהלים קרבות גבורה, מעל 1200 אזרחים נטבחו, ושאר המדינה מתגייסת להתנדב ולסייע ככל שניתן. בתגובה לבחורה שמציגה לו שאלות קשות כשהיא בדמעות, חבריו תתי האנוש צועקים לה ׳את זבל, את זבל׳. בושה למדינה שאלה מנהיגיה.

חשוב (ומאוד קשה) לקרוא (ולתרגם) את השרשור המזוויע של העיתונאי הצרפתי הזה, שהיה במכון הפתולוגי כאשר נערמו בו הגופות מהטבח שבוצע על ידי תתי, מפלצות האדם של החמאס.

The truth matters. Israeli doctors 🇮🇱👩🏻‍⚕️👨‍⚕️

מבינה אותך מאוד. ולטיפול שלי קוראים יוגה. כל יום. ולא רגוע או עדין או מדיטציה. להיפך. להתאמץ, להזיע הכל החוצה, להרגיש את הגוף. עושה פלאים, והמתנה הכי גדולה שאני יכולה להמליץ עליה לכל אחד. במיוחד עכשיו.

אריאל זוהר … הילד שלא יוצא לכולנו מהראש💔 כבר לא נותרו דמעות…

לא, זה מעולם לא היה פחד שלי נשמה. אבל היום כולנו מבינים מה זה באמת פחד קיומי. מה זו סכנת חיים. למה באמת דרושים תקציבי עתק, למה באמת צריך מודיעין ושב״כ (ולא, לא כדי לאכן משתעלים בסופר), וכמה חשוב שאנחנו מאוחדים ולא מסיתים אותנו זה נגד זה. בקיצור, כל אותם דברים שחלקנו ראו נכוחה

אני מתקשה עדיין לעכל את מה שראיתי היום. הייתי בפגישה ואז המקור הציע שאצפה בקטע אחד מהסרט של דוצ. מה שאראה שם לא אשכח כל ימיי. מה שמזעזע ונורא זה לא המראות, אלא החוויה האנושית הקשה ביותר של יתמות, של הלם, של חסד בין ילדים שיכלו להיות אני או אתה, שלי או שלך, אל מול הרשע

זה רק אני, או שציוץ האשמת מערכת הביטחון והכחשת האחריות הלילי של נתניהו לקוח היישר מסיום נאומו בארץ נהדרת?! (בשיחה הטלפונית עם מיאמי וייס…😃) מריאנו זה אתה צייצת?!

ביבי נתניהו מטיף על אחדות, על לחכות עם הביקורת ליום שאחרי, אבל ממנו- זה פשוט חזק. בן אדם שחי ונושם כדי להאשים אחרים ולחפש למלט את עצמו מאחריות. בושה וחרפה. אתה הנהגת את המדינה הזו כמעט 15 שנה. אתה אחראי לא רק על קצירת ההצלחות, אלא גם על הכשלונות. תחתיך ארעה שואה לעם היהודי

התרגשתי נורא.