אחת השאלות שאני נשאלת הכי הרבה אחרי שאני מסבירה את סיבת העומק לסכסוך היא: "זהו עינת, עברתי לימין, את כבר לא בשמאל? שינית דעה?" והתשובה שלי היא שמה שאני מתארת הוא לא דעה, אלא תיאור מציאות. בעבר הנחתי, כמו רבים, שמה שעומד בינינו לבין שלום הוא הקמת מדינה ערבית פלסטינית או שליטה

כוהנת הפילאטיס.

אף יובל בהיסטוריה:

<מייקל בלות' פותח שקית חומה שכתוב על צידה דיסקבר מור>

תניח את העיפרון ובוא נגזור את זה.

אוף אני אתגעגע לגוּרוּת שלו.

הְלונג טיים.

תזכירו לי את ההשתגית לערבית מחורבשת,

אודיטאה בחלל.

חתול אני קורא אותךה לסדר!

'מבנה גבישי' של קז'ישטוף זאנוסי (1969) עוסק בשני פיזיקאים הנפגשים שנים לאחר סיום הדוקטורט. האחד בחר בקריירה אקדמאית תחרותית ותובענית, בעוד השני בחר לחיות בכפר 'נידח' ולהקדיש את זמנו לחיים עצמם - אמנות, ספרות, היסטוריה, ניסויים כייפיים, טיולים... "והנמשל מובן"

מורה מובכים

הקול קול ג'חנון קול והידיים ידי ג'חנון עשיו

שונאיי יעלצו לשמוע שאמנם חזון למועד אבל דגמתי עכשיו את ליקר הפיטנגו ואין לו כלל וכלל טעם של פיטנגו.

צדיק, שוויון כבר הנחתה היום?

ליאור בוא מהר,