יום ירושלים הוא זמן מצוין להזכיר שעיר הבירה של ישראל היא מדגם מייצג של כל הרעות החולות במדינה. עיר ענייה, מסוכנת, צפופה, עם אוכלוסייה דתית ושמרנית שכפופה למרותם של אנשי דת פונדמנטליסטים. או במילים אחרות: ישראל 2050.

אחד הימים העצובים בשנה

לעיר הדוחה בישראל לעיר הנחשלת, העלובה, המסריחה, המזוהמת והמופקרת. לעיר שמיליארדים מכספי המיסים שלנו נזרקים כל שנה רק כדי שלא תהיי חדלת פירעון ותוכלי לממן בטלה ואפליה. עיר שמלאה בשחיתות, אלימות, פשיעה, ושנאה. יום ירושלים עצוב חבל שלא נשארת בירדן.

The situation in Gaza is unacceptable. Israel has the right to defend itself — however, the flow of humanitarian aid to Gaza urgently needs to improve. We thus need a ceasefire now, along with clear steps toward a two-state solution.

מה שנתניהו עושה פה זה טרור פסיכולוגי נגד המשפחות. נתניהו מתעלל בנו יום ולילה בזמן שמתן שלי לבד במנהרה עם ניוון שרירים. זה אירוע שחוזר כל כך הרבה פעמים שאין לי דרך אחרת לפרש אותו מרצון להתעלל בנו. נמאס, תחזירו לי כבר את הילד!

יום ירושלים נחגג אתמול במצעד אלים ומבזה, בשירת "שיישרף לכם הכפר" ושירי לעג על הילדים שמתים בעזה, ונמשך בזה שנתניהו הלך רק לישיבת מרכז הרב ועוד לקח איתו את בן גביר. מעניין מה היה חושב על זה אבי הישיבה, הרב אברהם יצחק הכהן קוק. בעצם אנחנו יודעים מה, הוא הרי האיש שכתב: "אהבת הבריות

חגיגת השנאה אתמול בירושלים, וקריאות הגנאי כלפי יאיר גולן היום, הן עדות נוספת לכך שצריך להיפרד. אין לנו דבר וחצי דבר במשותף עם הביביסטים והציונות הדתית (ובוודאי לא עם החרדים). מדובר באוכלוסייה עם סט ערכים שונה לחלוטין משלנו. אנשים גזענים, מתקרבנים, עם התנהגות בהמתית. להיפרד.

ממשלת כהנא חי. זה ייגמר ברצח.

גועל נפש. יבוא יום וגם היא תצטרך לתת את הדין על הפקרת החטופים במנהרות. אישה רעה.

הבן שלי חטוף כבר 601 ימים, מבחינתי העולם האישי שלי קרס, ואין שום נושא ואירוע שחשוב יותר מהבן שלי ועוד 57 ילדים וילדות שלנו שמוחזקים במנהרות בשבי החמאס. האמת היא שמבחינתי אין עוד נושא אחר בכלל. ההפגנות שלנו, משפחות החטופים, בבגין הן מוקד משמעותי לבטא את הזעם כנגד הממשלה אבל הדבר

צריך לתת קנס לאנשים שמעשנים בציבור

די לא יכול להיות

בדובאי זה לא היה קורה

הבוקר יצאתי לרוץ. בחרתי במסלול שאני אוהבת, על הצוק מעל חוף מכמורת. הנוף עוצר נשימה, והאוויר היה מדהים. כשהגעתי חזרה לאזור החניה רציתי להמשיך אז ירדתי לחוף. כמה מטרים אחרי הירידה, ראיתי אמא צעירה עם שני ילדים קטנים. שניהם נראו מתוקים, משחקים בחול. ואז היא - בלי למצמץ - לקחה שקית

מצבם של יהודי התפוצות כששר התפוצות הוא עמיחי שיקלי מעולם לא היה טוב יותר

אם מישהו היה זורק בקבוקי תבערה על מפגינים למען השבת החטופים בשער בגין שרי הממשלה היו בטח מברכים אותו

כשהעיסוק היומי של שר התפוצות הוא בהעמקת הקשרים עם הימין הלאומני - אנטישמי באירופה, בלעלוב ביועמ״שית ובאופוזיציה, ובהצבעה נגד עסקאות חטופים - יהודים בעולם נרצחים רק בשל יהדותם. שר התפוצות הוא כישלון בדיוק כמו כל הממשלה הזאת. לך הביתה עמיחי שיקלי ואל תראה פניך בציבור יותר לעולם.

אין חוצפה כמו ללכת למדינה זרה ולשאול אנשים זרים כמה הם מרוויחים. זה לא מקובל במערב, וזה בטח לא מקובל במזרח אסיה, שם העניין הכספי הוא עניין פרטי ממש. לא פלא שלא סובלים אותנו בתאילנד, בדיוק בגלל אנשים כאלה.

למה יש אנשים ששמים רווח לפני נקודה? כלומר - ככה . ממתי התופעה השגויה הזו השתרשה אצל כל כך הרבה אנשים?

רק ביממה האחרונה נודע לנו: 1. ראש הממשלה העביר 700 מיליון ש״ח מתקציב המדינה לטובת סיוע הומניטרי בעזה. 2. ראש הממשלה הורה על העברת נשק צה״ל למיליציות פלסטיניות חמושות בעזה. 3. ראש הממשלה פיטר את שר הביטחון והרמטכ״ל כי הפריעו לו לחוקק חוק השתמטות חרדים. מר ביטחון אומרים לכם.