פעם שלחו פושעים לאוסטרליה בתור עונש. היום אוסטרליה היא יעד תיירותי ולא מעט אנשים מוכנים לעשות המון כדי להגיע לשם (ולהישאר).
פעם שלחו ילדים לחדר בתור עונש. היום הם לא רוצים לצאת ממנו. מבחינתם לא להיות בחדר זה עונש גדול יותר.
מעניין אילו עונשים היום יהפכו בעתיד להיפך הגמור מעונש.
יש שף שמבשל ושולח אוכל הבייתה. באופן קבוע הוא שולח הנחה של 40% ואז למחרת עוד מייל עם עוד 10%. אנשים חדשים שלא מודעים לזה, יפספסו.
הסיבה שאני עליתי על זה בזמן היא כי חיכיתי לרגע האחרון כדי לבצע את ההזמנה. לפעמים יש יתרון ללחכות לרגע האחרון.
כשיש פער בין ההבנה (לוגית) להרגשה, אנו עלולים ליפול למלכודת שבה נחשוב שאנחנו לא צריכים לשנות או לפתור משהו, כי אנחנו כביכול יודעים מה הבעיה.
כל עוד לא ניתן מקום גם (ואולי בעיקר) להרגשה ונישאר עם זה שאנחנו "מבינים", לא רק שלא נפתור את הבעיה, אנחנו נגדיל אותה והיא תמשיך להציק לנו.
שיטה ידועה להרגיע תינוקות היא להשמיע להם דפיקות לב. זה יזכיר להם את תקופת הרחם וירגיע אותם.
שיטה ידועה להפחיד מבוגרים היא להשמיע להם דפיקות לב (בקצב מתגבר). זה יעלה להם את לחץ הדם והסטרס ויפחיד אותם.
פעם התפטרתי והמנהל של המנהל של המנהל שלי ניסה לשכנע אותי להישאר. כשסירבתי בנימוס, המנהל של המנהל שלי הזמין אותי לשיחה ואמר שהווטסאפ שלו תמיד זמין והוא בשמחה יגייס אותי מחדש
חודשיים אחר כך הוא התפטר. שמחתי שעזבתי כי אם הייתי נשאר, כנראה שמהר מאוד הייתי נשאר עם הבטחה שלא שווה כלום
אחד הדברים שנאמרים בקשר למשרד החינוך, זה שצריך להעלות משכורות למורים כדי להביא אנשים איכותיים.
אבל הנה, משכורות הח"כים והשרים עלו המון בשנים האחרונות ואני לא רואה שיפור באיכות שלהם, אם כבר, להיפך.
חברה חיפשה עובד אז אמרתי לחבר שחיפש עבודה, שינסה. משהו התפספס בשיחה עם HR, כל צד חשב שהשני יחזור אליו, וזה התמסמס. התבאסתי עליו כי היה נראה שהוא לא ממש התאמץ.
הבחור שכן התקבל, פוטר אחרי שבועיים בגלל קיצוצים. בדיעבד טוב שלא הסתדר עם החבר כי אחרת הייתי מרגיש ממש לא נעים מולו.
אדם משתמש במעלית במשך שנים. פתאום קורה משהו ופוף, פוביה ממעליות, ואז רק מחשבה על מעלית מעלה פחד בלתי נשלט. Or is it?
אם ברגע אחד "נמחקו" שנים של "אין בעיה", כנראה שברגע אחד אפשר למחוק שנים של "יש בעיה.
הגיוני לנו שלוקח שניה לגרום לבעיה אבל לגבי לפתור אותה בשניה, אנחנו סקפטים.
אנשים שרוצים לרזות/לעשות דיאטה ומרגישים שזה קשה להם כי אכילה רגשית ואכילה באופן כללי,
תתחילו בלהוריד לגמרי שתיה מתוקה, בהנחה שאתם שותים שתיה כזו. בגלל שזה נוזלי וזה מרגיש כאילו לא הכנסנו כלום לגוף, כמות הקלוריות שנכנסת לנו לגוף בלי שאנחנו מבינים כמה, היא עצומה.
שווה להתחיל משם.