את ה־7 באוקטובר ותוצאותיו אי אפשר להסתיר. אתם יכולים לסרב להגיע לניר עוז, להתחמק מוועדת חקירה, להדחיק ולהתעלם מהמציאות. לא לקחת אחריות. אבל אנחנו נוודא שתקום ועדת חקירה אמיתית. הבטחנו לתקן. ואי אפשר לתקן בלי לדעת את האמת.

שלום מיכאלשווילי משתנק מבכי כשהוא מנסה לדבר על גלי וזיוי ברמן שחטופים בעזה תחזירו את כולם עכשיו ! כיכר החטופים, 10.5.2025 #BringThemAllHomeNow

ברוך שובך הביתה עידן. זה לקח זמן. יותר מדי זמן. אבל כמה טוב שבאת הביתה. כמה טוב לראות אותך שוב. גם בערב הזה גלי זיוי ועמרי עדיין בעזה יחד עם עוד 55 חטופים. לא יתכן שמדינות אחרות דואגות לשלומם יותר ממדינת ישראל. עידן סוף סוף בבית. עכשיו תחזירו לנו את כולם.

עם חולצה של גלי וזיוי ועם פוסטר שלהם מחכים לכם ולכולם חייבים להחזיר אותם עכשיו #bringthemhome

תמר קוץ נפטרה. דמות מיתולוגית בכפר עזה. חינכה דורות רבים, גם אותי ואת ילדיי. חברת ילדות של אמי, החברות בינהן הובילה לקשר העמוק שלנו הבנים. ב- 7 באוקטובר נשבר ליבה כשאביב, בנה, נרצח עם לבנת, רותם, יונתן ויפתח. הכאב היה גדול מנשוא. נחנך את ילדינו על ערכיה של תמר. יהי זכרה ברוך.

השבוע בתחקיר קיבוץ ארז ומפלסים, ובפגישה עם הרבש"צים שלנו, עלה דבר אחד מרכזי- גבורת הרבש"צים, כיתות הכוננות והתושבים. הניסיונות של רה"מ לשכתב את ההסטוריה עם "אנשים עם כפכפים" " ולא קרה כלום" בעין השלושה, הן פגיעה בזכרון וההקרבה של אלו שנלחמו ונפלו. ראוי שיתנצל. ושיקח אחריות.

600 ימים. בלי גלי, בלי זיוי, בלי עמרי. בלי לראות אותם בשבילי הקיבוץ, בלי לשמוע את השאגות בכדורגל, בלי חיבוק ללישי והבנות. 600 ימים שהממשלה בוחרת באינטרסים פוליטיים והמשך ההפקרה, במקום להשיב 58 חטופים הביתה. את המציאות הזאת, לא נקבל. דורשים אותם בבית. את כולם. עכשיו

48 שעות כמעט ללא שינה הגוף כואב הנפש כועסת ומתוסכלת ומפחדת היום ה- 601 הוא יותר קשה מהיום ה- 600 ועוד סופ"ש מתחיל ועוד חג מגיע ועדיין אבא עמרי לא הוחזר. ועוד פגישה ועוד שיחה ועוד עצרת ועוד צעדה ועוד כתבה ועוד צילום ויומיים הייתי באזור שנקרא בית ורעשי המלחמה מלווים

לפני הכל למרות הכל לא שוכחים אותם לרגע. אנחנו בממ"ד כמה ימים - מוגנים. הם במנהרות כבר 622 לילות וימים - מופקרים.

היום הושבו גופותיהם של עופרה קידר, יונתן סמרנו וסמ"ר שי לוינסון ז״ל . בעזה מוחזקים עדיין 50 חטופים בינהם זיוי וגלי ברמן ועמרי מירן שלנו עוצמתה הצבאית של ישראל באה לידי ביטוי 1500 קילומטר מגבולות המדינה, אנו קוראים למדינה לגלות את עוצמתה המוסרית והערכית ולהשיב את כל יקירנו הביתה

האמת, אריה מכלוף דרעי ה־7.10 היה מחדל כה חמור, שרק בנס לא כלל גם פלישת חיזבאללה וירי מאיראן. לפני שאתה מדבר על "רגע שאלוהים עזב אותנו" בוא נודה על האמת, זה היה הרגע שבו ההנהגה עזבה את העם. איבדנו את יקירינו, כבשו את יישובינו ואת הכתם הזה אתם תשאו לעד. גם תקיפה באיראן לא תמחק אותו.

יש לי חדשות לכל מי שמנסה לשכתב את ההיסטוריה ולקרוא לזה 'מלחמה של 12 ימים' . אנחנו 627 ימים במלחמה, מאז שהמדינה הפקירה ישובים, נרצחו אלפי אנשים והחמאס חטף אזרחים מהבית. אני בעד הפסקת אש. כולנו רוצים שקט וביטחון. אבל הפסקת אש בלי השבת החטופים היא לא נצחון, רק המשך ההפקרה.

שרשור ארוך אבל שווה באחריות. לפני מספר חודשים החלטתי לעשות מחוות הנצחה לשני אוהדים שלנו נטע אפשטיין ז״ל מכפר עזה שנרצח באותה שבת אורי דנינו ז״ל מירושלים שנחטף בחיים ונרצח בשבי החמאס דיברתי עם חנות המועדון וביקשתי אם אפשר להוסיף שורה מתחת למספר את הכיתוב: ״גיבור בצהוב שחור״

מי שקיבל את ההחלטה להשיב את נחל עוז הביתה, לא היה פה ב־7 באוקטובר, ולא כאן גם היום. דורשים מקהילה שעברה זוועות, שחברה עמרי מירן עדיין בשבי, לגור 600 מטר מהגבול, בתוך שטח צבאי סגור, עם רעשי מלחמה קיצוניים. תסיימו את המלחמה, תחזירו את החטופים, ואז דברו איתנו על "אין מניעה בטחונית"

לפני שבועיים המדינה הכריזה "אין מניעה ביטחונית לשוב ליישובי הגבול". היום חייל נפצע מירי כדור תועה מעזה בצומת שער הנגב. לא נשלים עם סיכון חיי אדם. אנחנו דורשים תחקיר, מסקנות והגעת כל מקבלי ההחלטות לשטח לראות מקרוב מה קורה לפני שיוצאים בהכרזות דרמטיות. החיים שלנו לא ניסוי.

קהילת נחל עוז היא קהילה חזקה, נחושה ומעוררת השראה. כואב לי שהם נדרשים לנהל מאבק משפטי מול המדינה, שמסרבת להבין את המורכבות של חיים על הגבול. נעמוד לצידם: מי שבחרו לחזור, ומי שזקוקים לעוד זמן. ולא נפסיק לדרוש את חזרתם של עמרי, זיוי וגלי שלנו משבי חמאס. הם חסרים בכל רגע.

שער הנגב מצטרפת לקריאת שורדי השבי ומשפחות החטופים- ביום ראשון ה-17.8 משביתים את המדינה. לא נעמוד מנגד, שעה ש-3 מחברינו - עמרי מירן, גלי וזיוי ברמן ו-47 חטופים נוספים נמקים במנהרות חמאס בתנאי גהינום. אני קורא לכל חברותי וחברי בשלטון המקומי ולראשי המשק להצטרף למשפחות ולעצור הכל.