פירות קיץ = חגיגה וגם אתגר הם מתוקים וצבעוניים אבל למה הם נרקבים כל כך מהר? המאמר הבא מסביר איך חום, סוכרים ואתילן יוצרים קסם קצר מועד. וגם: איך להאט את ההבשלה בבית👇 bit.ly/3I89urU

בקבוק פלסטיק ברכב בקיץ עלול להכיל יותר ממים: מיקרואורגניזמים, חיידקים, וכימיקלים ממשבשי פעילות הורמונלית. ההשפעה לא מיידית – אבל מצטברת. איך זה קורה, מה המשמעות, ומה אפשר לעשות כדי לשתות בבטחה? קראו כאן: bit.ly/3TwW4YQ #מדעלצעירים

החום עולה, העצבים קצרים, וזה לא רק בגלל מזג האוויר. ילדים שמתוסכלים בקלות מראים פעילות שונה באמיגדלה, סטריאטום וקליפת המוח הקדם-מצחית. מחקר ב־fMRI חושף שליטה רגשית כמאמץ מוחי של ממש. קראו את המאמר כאן: bit.ly/3Im0e3g

איך תאים שולחים חלבונים למקום הנכון? תהליך הפרשה מדויק, מבוסס בועיות, התחיל להיחשף בשנות ה־70 דרך ניסויים בשמרים, והוביל לפרס נובל. קראו את המאמר המלא באתר שלנו: ttps://bit.ly/46HY6Nn

לכבוד יום השחמט הבינלאומי: בזמן משחק שחמט מופעלים אזורים במוח שאחראים על ריכוז מתמשך, זיכרון עבודה, בקרה עצמית והתמודדות עם מידע חדש. מחקר מצא קשר בין פעילות כזו לאורך זמן לבין עמידות קוגניטיבית בגיל מבוגר. 🧠 לקריאת המאמר המלא בנושא: bit.ly/44MEd5s

כונני הדנ”א בדרך. הם שקטים, זעירים, ויכולים לשמור כמויות מידע בלתי נתפסות. מאמר ישראלי חדש באתר שלנו מציג טכנולוגיה לאחסון דיגיטלי על דנ”א סינתטי: נפח עצום, צריכת אנרגיה אפסית, ותוחלת חיים של מאות שנים. כותבים: בר־לב ויעקובי (טכניון), פרויס וענבי (רייכמן). bit.ly/3TK5Uqs

🎬 פסטיבל הקולנוע בירושלים בעיצומו, וזה זמן מעולה לשאול: איך יודעים מי הדמות המרכזית באמת ב"לשבור את הקרח"? ניתוח רשת הדמויות בעזרת כלי מתמטי שנקרא מרכזיות מציע תשובה לא צפויה. אז איך דיסני פוגשת את מדע הנתונים? קראו את המאמר וגלו: bit.ly/4lVTg3J

היום לפני 128 שנה נולדה הטייסת פורצת הדרך אמיליה ארהארט. זו הזדמנות לדבר על מערכת הניווט של המוח: תאי גריד שממקמים אותנו במרחב. 📍קראו במאמר של חתן פרס נובל, פרופ’ אדוורד מוסר, כיצד חוקרים כיום מאות תאי גריד בו־זמנית ומה התגלה על תפיסות מרחביות וקוגניציה: bit.ly/414XiP3

27.7.1921: התגלית ששינתה את גורלם של חולי סוכרת: ביום הזה הצליחו המדענים הקנדים, בנטינג ובסט, לבודד אינסולין בפעם הראשונה. מחלה שהייתה קטלנית הפכה פתאום בת־טיפול. סיפור מדעי מלא השראה ובגובה העיניים: bit.ly/40BnFfr #סוכרת #אינסולין #יוםבהיסטוריה #מדעלנוער

הנחש הכי ארסי בישראל קיבל לאחרונה שם רשמי חדש: שְׂרָף עֵין גֶּדִי (ולא "צפעון שחור", כי הוא בכלל לא צפע). אנחנו כרגע בעונת הנחשים וזו הזדמנות לשאול: איך ילדים מרגישים כלפיהם? 🐍מאמר באתר שלנו בוחן את הקשר בין ילדים וחיות פרא: bit.ly/4lIjwyE

בני נוער, חופש גדול ותחושת זמן? לא תמיד מסתדרים. השעון הביולוגי שלהם יודע מה השעה אבל כשהם אוכלים ב־3 לפנות בוקר, הוא מתבלבל. 🧠קראו את המאמר באתר שלנו שמסביר איך אור ומזון משפיעים על המקצב הצירקדי: bit.ly/45fQcsy

אוגוסט. גירויים בכל כיוון. ומה שהכי חסר זה קשב. המאמר הבא מסביר איך פועל מנגנון הקשב במוח, ולמה לפעמים אנחנו פשוט לא רואים את מה שנמצא ממש מולנו. חפשו שלושה תפוחים בתמונה. ההסבר המדעי – בלינק המצורף: bit.ly/456ccG2

ניל ארמסטרונג נולד היום, לפני 95 שנה. הירח? מופה. מאדים? גם. אבל קרקעית האוקיינוס שלנו? עדיין באפלה. מה הופך את מיפוי האוקיינוסים לכל כך מסובך? איך צוללות "שומעות" את הקרקעית? ואיך כל זה קשור לשינויי אקלים? 🔗 מאמר מרתק לקריאה>> bit.ly/3IY3PVy

בחודש שעבר, תלמידי נבחרות המדעים של ישראל חזרו עם 26 מדליות מהאולימפיאדות הבינלאומיות במדעים! זה הרבה יותר ממספר. זו תזכורת למה שקורה כשנוער סקרן מקבל מרחב לחקור. 🧠קראו באתר שלנו מאמר שכתב זוכה פרס נובל במיוחד לצעירים, על פלפל חריף וכאב: bit.ly/3Udy90Y

🔬מדע ביום ראשון בקרב יונקים, פגיעה מוחית לרוב בלתי הפיכה. אבל לטאות שומרות על תאי גזע פעילים גם בבגרות – ויכולות לחדש נוירונים שנפגעו ולשלוח אותם לאזור הנכון במוח. קריאה מותאמת לצעירים: bit.ly/3HiiwCk

הלילה, עשרות מטאורים יאירו לשבריר שנייה את השמיים. המופע השמימי הזה הוא תזכורת לכך שאנחנו חיים ביקום עצום ומסתורי. אבל איך יודעים כמה הוא עצום? זה מתחיל בגלקסיה אחת ובשיטה שמזכירה את הפיקסלים שבמסך. bit.ly/3WstolA

14.8.1952: אלן טיורינג מפרסם מאמר פורץ דרך על איך נוצרים דפוסים ומבנים בטבע – מהפסים על חיות ועד צורות בצמחים. גם בסימביוזה בין בעלי חיים לחיידקים קורים תהליכים ביולוגיים מורכבים שיוצרים תכונות חדשות – מדיונון שפולט אור ועד קואלות שאוכלות רעל. קראו עוד: bit.ly/3XErDT1

מלחים במאה ה־18 ידעו שפירות הדר מונעים את מחלת הצפדינה – אבל לא הבינו למה. ב־1930, מדען הונגרי גילה את ההסבר במקרה, בתוך פפריקה. קראו על הגילוי של ויטמין C כאן: bit.ly/3DHU9JR #מדע_ביום_ראשון

ילד צעיר אכל פלפל חריף ולא הרגיש כלום: מקרה שעזר לחוקרים להבין איך מוטציה נדירה בחלבון משנה את הדרך שבה אנחנו חווים חום, קור וכאב. 📖מאמר ישראלי חדש באתר שלנו: bit.ly/4fCj5DQ תודה לכותבים: פרופ׳ ברוך מינקה, ד"ר רחל זגורי, ד"ר ריטה גוטרוב וד"ר בן כץ – האוניברסיטה העברית.

בשבוע שעבר נשבר בישראל שיא היסטורי של צריכת חשמל. ככל שהביקוש לאנרגיה עולה, עולה גם הצורך בפתרונות חדשניים. אחד מהם: חלונות שקופים שממירים אור שמש לחשמל. עדיין בשלבי מחקר אבל עם פוטנציאל מפתיע. קראו על כך במאמר הבא: bit.ly/45GJ3BF