פָּרָשַׁת כִּי־תֵצֵא וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִירָאוּ (דברים יג, יב) מסופר שבאחד מימי חודש אלול הגיע אל רבי משה טייטלבוים, בעל ישמח משה זיע״א, רב קהילה שביקש עצה: איך יוכל לעורר את בני עדתו לתשובה ולתיקון המעשים ערב הימים הנוראים? השיב לו

פָּרָשַׁת כִּי תָבוֹא וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי בָאתִי אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ. (כו, ג) רש”י מבאר: וְאָמַרְתָּ אֵלָיו - שאינך כפוי טובה מובא בספר

פָּרָשַׁת נִצָּבִים אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. (כט, ט) הזוהר הקדוש כותב: הַיּוֹם - זה ראש השנה. בכל מקום שמופיעה המילה הַיּוֹם הכוונה היא לראש השנה. הרבי ה ‘אמרי חיים’

פָּרָשַׁת וַיֵּלֶךְ היא הפרשה הקצרה ביותר בתורה רק 30 פסוקים ודווקא בה מופיע מסר חשוב מאין כמוהו לעם ישראל: וַיהוָה הוּא הַהֹלֵךְ לְפָנֶיךָ הוּא יִהְיֶה עִמָּךְ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַעַזְבֶךָּ לֹא תִירָא וְלֹא תֵחָת לא פעם חש האדם כי השם עזב אותו, הוא הולך במחשבותיו בייאוש

פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט (לב, טו) אדמו”ר אחד הצליח להמחיש את הבעיה בעשירות באופן יפה לאחד החסידים שלו. החסיד היה עני מרוד והנה יום אחד שפר עליו מזלו, הוא זכה בהגרלה ושילשל לכיסו סכום נאה שסידר אותו ואת ילדיו כולל ניניו. אך דא עקא, הוא עזב את התורה

#שיטת_רבינוביץ מוזמנים להצטרף תנסו פעם אחת ותתמכרו לשקט הזה הנאה מובטחת 😇

חג שמח מהנה לכם ולמשפחתכם 🌴 יש לכם עיסקה מעניינת? מעוניינים במימון לעיסקה? דברו איתנו 😊 #מימונדלן #הבית_הפיננסי_ליזמי_הנדלן

פָּרָשַׁת נֹחַ פרשת נֹחַ פותחת בפסוק: וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ. ישנה עוד פרשה הפותחת כך: וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק. והשאלה מדוע בפרשתנו נקראת הפרשה על שם נֹחַ, ואילו אצל יצחק נקראת הפרשה תולדות? היה ראוי שיהיה להפך. אומר הרבי מליובאוויטש זיע״א: יש כאן מסר עמוק כדי שיהיו לאדם

פָּרָשַׁת לֶךְ לְךָ וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה (יב, יג) פירש רש”י אדם אומר לבנו תהא כאברהם. ונשאלת השאלה למה דווקא לבנו ולמה דווקא אברהם אלא מסבירים האבא אומר לבנו רוצה אני לראותך תלמיד חכם גדול וצדיק שואל הבן אבא

מה עושים כעת עם כל הציוצים שכתבו בהם ת.נ.צ.ב.ה. ז״ל ע״ה וכו׳ זה טעון גניזה?

פָּרָשַׁת וַיֵּרָא וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו (יח, ב) אַבְרָהָם יושב בפתח האוהל ביום השלישי למילתו, חלש, כואב ופתאום נִצָּבִים עָלָיו. שואלים הרי אַבְרָהָם ישב בפתח האוהל ופתח אותו לאורחים, אז למה כתוב נִצָּבִים

פָּרָשַׁת חַיֵּי שָׂרָה וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל (כד, א) חז”ל אומרים על המילה בַּכֹּל שלושה פירושים: בן שהיה לו, בת שלא הייתה לו, ומרגלית טובה שהייתה תלויה בצווארו. אבל המפרשים מוסיפים דבר נוסף: הברכה הגדולה של אַבְרָהָם לא הייתה

פרשת תּוֹלְדוֹת וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים (כה, כז) מבאר רש”י: מי שאינו חריף לרמות קרוי תָּם. ומבאר החוזה מלובלין זיע״א מי שאינו יודע כיצד מרמים נקרא תָּם. אבל מי שיודע היטב כיצד מרמים ואינו מרמה קרוי אִישׁ תָּם. יַעֲקֹב ידע לרמות, שהרי בבית לָבָן אמר אחיו אני

פָּרָשַׁת וַיֵּצֵא וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ (כח, כ) מובא בספר אוצר אפרים פירוש נפלא בענין זה. כי הרי צריך להבין מדוע כתבה התורה לֶחֶם לֶאֱכֹל והרי ברור שבגד לובשים ולחם אוכלים? אבל אפשר לפרש כך: יש אדם שהולך למכולת ורוצה לקנות לילד מאכל טעים אך מאכל זה הוא

פָּרָשַׁת וַיִּשְׁלַח אֵיזֶהוּ עָשִׁיר – הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ המפגש בין יעקב לעשיו והדברים ביניהם מלמדים המון על אופיו של כל אחד מהאחים התאומים שאינם זהים כלל ועיקר. עשיו אמר ליעקב שהציע לו מנחה: יש לי רב אחי ואילו יעקב אמר יש לי כל האם יש הבדל ביניהם? התשובה היא, ההבדל הוא

וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם (לז, ד) רבי יהונתן אייבשיץ זיע״א למד מהפסוק הזה את הדברים הבאים. כל הסיבה שנגרמה המכירה היא כיוון ש לֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם, אבל אילו דיברו ביניהם, אולי היו

פָּרָשַׁת מִקֵּץ חנוכה 🕎 וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף… אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ. אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי (מא, לט-מ) אמר רבי ישראל מרוז’ין זיע״א: פרעה חיפש חָכָם וְנָבוֹן לפתור את החלום, אבל יוסף עשה יותר הוא לא רק פתר, אלא גם הציע פתרון מעשי. וכך, המשיך הרבי, בחנוכה

פרשת וַיְחִי - חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזֵּק לדעת לשתוק זו חכמה בפרשת השבוע אנו למדים על מעלת השתיקה משני בני יוסף בזמן שהסבא משֹכל את ידיו יכל מנשה לומר: סבא, טעית! אני הבכור, שים את ימינך כאן על ראשי, אך הוא שותק! כשיוסף מתערב ואומר לאביו לֹא כֵן אָבִי כִּי זֶה הַבְּכֹר שִׂים

פָּרָשַׁת שְׁמוֹת וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בּוֹ אֶת הָאֹתֹת. (ד, יז) התורה כדי להמחיש את היחס בין הילדים להורים אומרת לְמַטֵּה אֲבֹתָיו הילדים הם המַטֶּה שאצל האב. השם אומר למשה: וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדֶךָ אם אתה לוקח את הילד יד

פָּרָשַׁת בֹּא וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן… הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה (יב, א–ב) שואל רבי שמשון פינקוס זצ״ל: מכל המצוות, למה דווקא קידוש החודש היא המצווה הראשונה שניתנה לעם ישראל כשיצאו ממצרים? אלא, אמר הרב: במצרים