חוגגים 16 שנות נישואים יום הנישואים ראשון שאני לא אוכל את עצמי שעוד לא סיפרתי יום נישואים ראשון שאני לא נשבע לעצמי שעד הבא אני מספר יום נישואים ראשון שאני לא תוהה אם יהיה האחרון התברכתי ואני לא יודע למה כל הטוב הזה מגיע לי אבל אני מתכוון להחזיק בטוב הזה הכי חזק שאני יכול

מדי פעם אני נתקף בהתקף פילוסופי ושוקע במחשבות על זה שכולנו לא הרבה יותר מרובוטים ביולוגיים ושאין שום היגיון אמיתי בהרבה מהרצונות הבסיסיים שלנו - מסקס ועד משפחה וילדים - מלבד זה שאנחנו מתוכנתים לרצות אותם

מתוך התלבטויות שלא קשורות בכלל עלתה בי המחשבה שאולי המרכז של משבר 40 הוא שינוי בדפוסי המחשבה אחרי שנים שאדם שם את טובת המשפחה במרכז חייו משהו מתהפך והוא לומד מחדש להרשות לעצמו לחפש את טובתו האישית

יש לי מעסה חמוד ואחרי כל ביקור אני צריך להזכיר לעצמי שהפלירטוט והאשליה של הקשר החברי זה נטו קטע מקצועי כי בסוף כמו כל בעל מקצוע הוא רוצה שהלקוח יחזור אבל הוא באמת חמוד

לפעמים מרגיש שאני היחיד בעולם הזה שמעניין אותו המרחב הלימינלי של מרחב מיני ללא מין

בימים האחרונים אני חושב על הקשר שבין תחושת בדידות במובן הרחב של המילה לבין חרמנות ואולי זה שאני חושב היום על סקס הרבה פחות מבעבר זה לא כי איבדתי משהו שהיה לי אלא כי הרווחתי משהו שלא היה לי

כשנופל האסימון שצפות לי התלבטויות קריירה שרק פה נוח לי לשתף איפה שלא עלול להפליל אותי בעבודה ועדיין חושש לערבב

הדיאם שלי הפך לצ׳ט

עברה חצי שנה אבל בסוף נפגשנו שוב לא ביער אבל עדיין היה ערב של שיתוף, הקשה והחזקה של סיפורים ואתגרים שלא תשמעו במטבחון של המשרד אני חושב שהמעגל הזה מאוד משמעותי לכל מי שמגיע ומקווה שלא נחכה חצי שנה כדי לכנס אותו שוב

"אני מפחד לפגוש מישהו מוכר" זה כנראה משפט שמאפיין את הדפנות הכפולות של הארון שלנו לא רק שאנחנו לא יכולים לדבר על הקוויריוּת שלנו בחוץ אנחנו גם מפחדים להכניס את החיים שלנו בחוץ לתוך המרחבים הקווירים שלנו אחרת לפגוש פתאום חבר במרחב קווירי אמור להיות חלום רטוב ולא חרדה

לאחרונה אני תוהה כמה מהזהות האישית שלי הייתה בנויה על הטרגדיה והסוד וכמה מהמיניות שלי על הסקרנות והפנטזיה ומי אני בעצם עכשיו כשכל אלה שייכים לפרק הקודם ואני צריך ללמוד לחיות בלעדיהם

פתאום כשההתמודדות עם מיניות מודחקת יצאה מהתמונה אני לומד על עצמי כל כך הרבה למשל בתקופה האחרונה הייתי מאוד כבוי מנטלית ומינית פעם הייתי מאשים את המיניות המודחקת וההסתרה ומחכה זה יעבור היום אני פנוי לראות מה באמת עובר עלי ואיך זה משפיע על המיניות והחשק שלי ולא להיפך

בא לי לחזור לכתוב אבל אני לא יודע מה לכתוב ואז הבנתי שזה מתאר יפה את מצבי הנפשי אז כתבתי

אתמול יזמתי בפעם הראשונה מזה חודשיים