דחוף יש לי כמה דקות: פוגש עכשיו חבר שכבר שנתיים בזוגיות שכל הסביבה הקרובה מרגישה שפשוט לא טובה לו. כל הזמן נכנסת בו, תמיד יש אווירת מתח כשנמצאים עם שניהם. הוא נהיה גרסא נבולה של עצמו ויש תחושה שהוא לא בטוב. זו פעם ראשונה כבר תקופה שיושבים אחד על אחד. איך הייתם מעלים את זה מולו?

מיניות בתקופת מלחמה זה כל כך מאתגר. להיות כל היום תקועים ביחד הופך את זה לקשה. החרדה שכל רגע תהיה אזעקה הורגת את הליבידו. בגלל זה אני גאה בנו שאתמול הצלחנו להתחרמן קצת. זה נקטע כששמענו רעשי מטוסים חזקים והיא נכנסה לחרדה, ופשוט שכבנו מחובקים וערומים. אבל לפחות ניסינו. ניצחון קטן

אם מישהו צריך לשמוע את זה - אל תפתחו את הקשר אם אתם לא ממש ממש רוצים את זה באותה מידה. זה יכול להיגמר רק ברע

בנות בבקשה תגידו לי שאני יכול להיות מושך גם אם אני לא גוש שרירים ואגרסיביות כמו הבנים באח הגדול הדימוי העצמי שלי באמת ברצפה בימים אלו

קצת מדכא שהציוץ הזה הוא גם תזכורת בשבילי שכבר חודשיים לא שכבנו. ומדכא אותי שאני בכלל סופר את זה ומודד את זה במקום להשלים עם זה שבקשר ארוך לפעמים יהיו תקופות של פערי ליבידו. אבל קשה לי. גם לפני המלחמה, בטח ובטח איתה. קשה לי

פגשתי חברת ילדות מפעם שבתקופת התיכון היה לי עליה קראש רציני והיא אמרה לי שנהייתי חתיך רצח 😌

אף אחד לא מספר לך כמה קשה הפעולה הפשוטה של להפגש עם כמה חברים כאדם בוגר. אני יוצא ורואה חבורות מבלות ועושות חיים, בזמן שאני לפעמים מנסה לקבוע מפגש של כמה חברים שבועיים מראש ובסוף כולם מבריזים ברגע האחרון. פגשתי את החברים כחבורה אולי פעמיים השנה. עוד אנשים חווים את זה ככה?

ברוב האספקטים אני די אוהב להיות אני. אבל כשזה מגיע למיניות אני כל כך שונא את עצמי ורוצה להיות גבר אחר. יש ימים שאני מרגיש פשרה בשבילה. שהאהבה שלנו, חזקה ונדירה ככל שתהיה, לעולם לא תעורר בה מה שגברים אחרים כן. כמה אפשר להרגיש שהדבר הזה שאמור להיות הכי טבעי וכיף הוא פאקינג מאבק?

מה נסגר שאני מאורס לבחורה הכי שווה בעולם ואני עדיין סובל מדימוי עצמי נמוך? מה לעזאזל יידרש כדי שאני אפסיק להרגיש ככה

יש ימים שאני מסתובב עם כבדות כזאת שאני אפילו לא לגמרי יודע להסביר מול עצמי. ובימים כאלה היא תמיד מרגישה אותי. והיא יודעת לתת נשיקה קצת ארוכה יותר, קצת יותר מגע, לומר שאני יפה, או פשוט להסתכל עליי ולהזכיר לי שהכול בסדר בלי מילים. וככה אני יודע כמה מזל יש לי שאני מתחתן איתה

לאחרונה אוננתי עליה בצורה אובססיבית ממש 3-4 פעמים ביום (עליה = בת הזוג/ארוסתי) ליטרלי פותח תמונות שלה במחשב כאילו אני טינאייג׳ר ולא גבר שפיזית שכב איתה לפני שבוע ואני מרגיש שזה נושא לא מדובר אז אין לי מושג אם אני חולה נפש או שעוד גברים חווים את זה עם בנות הזוג שלהם. מה אומרים?

דיברתי היום עם הפסיכולוגית שלי על האישוז שלי עם גבריות ואיך אני חווה חרדות סביב סקס לאחרונה. היום ממשיך, ארוסתי נכנסת הביתה וקאט ל: מזדיינים על הספה במשך שעתיים בסקס הכי טוב שהיה לנו לאחרונה. שבוע הבא אני הולך לדבר עם הפסיכולוגית שאין לי כסף בעובר ושב נראה לי שעליתי פה על משהו

סליחה שזה לא קשור לחטופים בשום צורה אבל הייתי באורגיה הראשונה בחיים שלי ויש משהו קסום בלפתוח את הערב איתה, להזדיין יחד איתה ועם עוד כמה אנשים ואז לחזור הביתה ולהזדיין איתה לבד שוב. פחדתי נורא שהחוויה הזו תגרום לי לקנא או להרגיש חוסר ביטחון אבל זה היה מרים ברמות 10/10 ממליץ מאוד

וואו הסקס שלנו מטורף לאחרונה מה נסגר הייתי קבור אתמול עם הפרצוף בתוכה איזה שעה רצוף

איזה צירוף מקרים זה שהבחורה שזיינתי אתמול בשירותים של התדר, הבחורה שאני עומד להתחתן איתה והבחורה הכי שווה בארץ הן אותה בחורה, מה הסיכויים?? 🥵