כל יום אני מודה לאל על זה שדיקקתי את הגבות שלי

שירות משמעותי יש לי תראו זה מה שאני עושה במשמרות

שבוע הגנמ חדא סיירים בישול חלבי (בשרי אפילו יותר גרוע)

לא נעים בכלל

אף אחד: המפגשים אליהם אני מוזמנת:

10 דקות!!! 10 דקות!!! כדי לצאת מהרציף בגלל הפסטיגל הזה

יום גרוע להיות בו ברכבת תא האוניברסיטה

אהבתי איך בסיור ברים בבודפשט אני וחברה שלי סיפרנו לאנשים אחרים מהסיור על התפקיד שלנו בצבא אבל להציג את זה כמו עבודה מבלי לומר שאנחנו בצבא

הו כן סופרים בחול החווייה התיירותית האולטימטיבית

לוקחת רכבת לוינה וסוף סוף אגלה מה שווים ה1025 ימים שהקרבתי מחיי על דואלינגו

אחרי השבוע האחרון אני לא חושבת שאני מסוגלת יותר לשמוע שירי כריסמס בחיים

חזרתי כבר מחול ומטורף לחשוב שנסענו ממדינה אחת למדינה אחרת ובחזרה באותו יום ושזה רק שעתיים וחצי נסיעה ברכבת ושמי שגר באירופה זה אשכרה רגיל אצלו וכמו שאנחנו נוסעים לסופש בצפון מישהו משוויץ יכול להחליט שבא לו סופש בבודפשט

מחר סטריק של שבועיים בלי לדרוך בבסיס✌️✌️✌️

איך אני כל הזמן נופלת לפח של מסיבות גרועות עם קהל של בני 17 שזייפו תז בטלפון

חוזרת לבסיס אחרי 3 שבועות בלי הסטריק הכי ארוך שהיה ויהיה לי אבר (לא נפקדות!)

עוד 88 יום*

נגמרו לי התיונים של חמדת השקד ואני רק באמצע הסגירה ועכשיו אין לי איך לשתות תה עם חלב כי שאר התיונים לא מתאים איתם חלב איזה עצוב

יש לי מלא צארמים על הדיסקית כמו דיסקית של תצפי למרות שאינני תצפי