מאז כשלון התקיפה בקטאר אני לא זוכר ידיעה מדינית או בטחונית אחת חיובית. הכרה במדינה פלשתינית. סנקציות אירופאיות בדרך. חרמות בספורט ותרבות מול עינינו. ועוד ועוד. האם גלגל המזל של נתניהו ( לבנון. סוריה. איראן) בשנה היוצאת החל להתהפך? בעצם מצאתי משהו. ההודעה של טראמפ שיאסור על

ללפיד יש מנטרה מקושקשת אחת. כל פעם שמדברים על עסקת חטופים הוא קופץ ומבטיח שיתן רשת בטחון לממשלה אם בן גביר וסמוטריץ יתנגדו. ולמה זה קשקוש? כי עסקת חטופים לא צריכה רוב בכנסת אלא בממשלה ושם יש לנתניהו רוב קבוע.

משיחות השנור בטלפון ומהפרסומים בכל מקום אפשרי אני מבין שאפשר לזכות בדין גם בלי תשובה ותפילה. מספיק שיש לך כרטיס אשראי עם מסגרת גבוהה.

כשהתחלנו ללמוד זבחים בדף היומי הפחידו אותנו שזו מסכת קשה. אז זהו שלא. זו מסכת קשה מאוד.

מוסף החג שלי עוסק בקשר הסימביוטי בין החרדים וועדת הכספים-ברירת המחדל הקבועה שלהם בכל מו״מ קואליציוני. מאז המהפך ב 77 כיהנו ששה יושבי ראש ועדה מטעם אגוי/יהדות התורה. איש איש וסגנונו. מי באש ומי במים. אך היעד תמיד אחד: הבטחת תקציביו של המגזר העני במדינה. במוסף תלמדו כל מה שלא

ההתנגדות של דגל התורה לחוק התקציב/ קופסת הבטחון היא לא סוגית חוק הגיוס. החוק התקדם יחסית יפה לעומת ההצבעה הקודמת על תקציב זה כשדגל נמנעה. הסיבה האמיתית היא שסמוטריץ סגר עם שס ועוצמה יהודית ומנהל מגעים עם פרוש ואייכלר. את דגל משום מה הוא לא סופר. מה שעוד מרגיז את הדגלאים הוא שחלק

להתנצלות של נתניהו בפני הקאטרים על נסיון החיסול יש משמעות מעשית מעבר לכמה מילות צער. גלומה בה הבטחה לא לתקוף יותר בדוחא. כלומר: ראשי החמאס שניצלו מהחיסול יכולים לצאת מבונקר המחבוא שלהם אי שם ולחזור למלונות הפאר והחיים הטובים בדוחא. כנראה שגם זה חלק מההסכם.

הטבח במנצסטר וההפגנות בבירות אירופה מלמדים שהמשט לעזה לא הגיע ליעד אבל השיג את המטרה. צפו למשטים נוספים

האזינו שבת שלום 💐

אני משוטט כעת בשוק ארבעת המינים השכונתי ומחפש מוצר שהיה נפוץ עד לפני מספר שנים. נעלם ושוב חזר בהיקף מצומצם מאוד. מדובר בנרתיק ללולב עם סגירת ואקום ולא ריצ׳רץ עלוב מבד כמו של בגד. ההבדל הוא שמירת הטריות. בוואקום הכל נשמר עד סוף החג. בריצ׳רץ בקושי יומיים. כל היודע היכן ניתן להשיג

לא רבים שמו לב אז כדאי להזכיר. ההסכם במצרים נחתם כחצי יום בלבד לאחר המפגש הדרמטי של ראשי האופוזיציה בתל אביב. הנחישות להפלת הממשלה והצעדים עליהם הוחלט ( למעט חוסר ההסכמה להצטלם יחד) הגבירו את הלחץ על ישראל לחתום על ההסכם. יהיה יפה אם טראמפ ונתניהו יזכירו זאת בנאומיהם.

גורם נוסף שחשוב לציין הוא העצרת במוצאי החג בככר החטופים. השירים הנוגים בבצוע מיטב אמני ישראל, ובמיוחד הדואט של שלמה ארצי ועידן עמדי,פרטו על הנימים העמוקים ביותר בנפשו הרגישה של מפקד החמאס בעזה.

מאז שנודע דבר ההסכם אני מרפרש באתרי החדשות למען דעת מה אומר אביגדור ליברמן בנושא. האיש שתחזיותיו השקולות תמיד נבאו מראש את כשלונות הממשלה טרם הביע את דעתו. עם ישראל מחכה.

אם עודף חנופה היה מחלה הנשיא טראמפ היה יוצא כאן באלונקה.

כשרואים את טראמפ מדבר מהבטן ומהראש מבינים איך האיש ניצח שתי מערכות בחירות ( ואת השלישית גנבו לו). היכולת לומר את הדבר הנכון במקום הנכון באינטואיציה מדהימה היא בלתי נתפסת. הנואם הכי טוב ששמעתי מעל במת הכנסת מאז בגין.

הנאום של טראמפ יותר ציוני מהנאום של לפיד.

טראמפ אומר מפורשות שאלמלי השמדת הגרעין האיראני לא היתה עסקה. אישור מפורש לטענה של נתניהו מול מפגיני קפלן שלפני שנה אי חצי שנה אי אפשר היה להשיג כזאת עסקה.

אנשים שהצדיקו את קריאות הבוז לנתניהו זועקים כעת על אי הזמנת נשיא בית המשפט והיועצת המשפטית לטכס בכנסת - בטענה שבימים כאלה צריך לחתור לאחדות. תחליטו: אחדות או פילוג.