הצונמי השקט של עזיבת הארץ שהחל אחרי השבעה - גל תת קרקעי גועש של פרסומי מכירות תכולות דירה במיידי בפייסבוק, לא עוד צלצולי הרילוקיישן העליזים, אלא אורזים ייאוש במכולה וטסים בחשש אל הלא נודע הפתוח, זה שעדיף על פני עתיד בלי אופק מלבד אסון - ובכן בליל ה14, עוד אלפי משפחות עם ילדים
קטנים הצטרפו אליו. פחד הורי חוצה מגזרים. הפעם הם יעזבו מהר ובשקט. בלי אשליות. בלי תכניות. חלק מחפשים מקומות עם קהילה ישראלית גדולה בגלל החשש מאנטישמיות, ואחרים מאותו החשש בדיוק דווקא מבקשים למצוא להם מקום רחוק ומבודד מכל יצור עם דעה על חומוס.
הפעם הם יעזבו מהר ובשקט. דיילת באל על סיפרה לי שרואים אותם במטוסים יותר ויותר בחודשים האחרונים. טסים עם פעוטות לכיוון אחד ומתפזרים בכל העולם. משפחות צעירות שעושות את החישוב. ואל תשלו את עצמכם שמדובר בהייטקיסטים פריבילגיים שיש להם אופציה. זה גל של יהודים וערבים, חילונים וחרדים.
ימנים ושמאלנים. טחונים ותפרנים. לפחד הקיומי, למחשבות ה 'אני הורה לא אחראי שאני משאיר אותם פה' לייאוש אין דת או מגזר. זה אינסטינקט הורי בכלל, להרחיק את הילדים שלך מסכנה. לרצות לתת להם חיים נורמליים. גל עצוב ועצום. לא עוד יוקר המחיה אלא יוקר החיים. והייאוש הרסני יותר מכל טיל.
