היום י"א באדר, יום הזיכרון ליוסף טרומפלדור וחללי קרב תל-חי. עיקר חשיבותו של קרב תל-חי אינו בתוצאה הטקטית, אלא בעצם הנכונות לעמוד ולהגן על נקודת יישוב בארץ ישראל. תל-חי מהווה כאבן דרך וסמל לעקרון ששימש נר לרגלי ההתיישבות היהודית והמפעל הציוני בארץ - היכן שתעבור המחרשה שם יעבור

ידיעת העבר אינה מותרות, היא חיונית לקיומנו. אף לא אחד מהאישים המופיעים בתמונה זכה לחזות בהתגשמות החזון, אותו אנו מציינים היום, ולמענו הקריבו את חייהם. הם היו עדים לפוגרומים, פרעות ואנטישמיות חסרת תקדים נכון לתקופתם. אלו שמשו עבורם כדלק לנקיטת עמדה ופעולה, מול מטרה חסרת סיכוי,

רבות נכתב על המרחק בין הדיווח הטראגי של סיפור מצדה, המתואר על ידי יוסף בן מתתיהו בספרו “מלחמת היהודים”, לבין המיתוס שצמח והשתרש עמוק בתודעת יהודי ישראל והתפוצות עם הופעתה של העלייה החלוצית. זהותם של הנצורים עומעמה, התאבדותם הקולקטיבית ללא כל התנגדות הוצנעה, וכך זוקק הסיפור ותפס

נרגשים להשיק את דמותו של המהנדס והמנהיג הציוני, מחלוצי התעשייה המודרנית בארץ ישראל ומייסד חברת החשמל: פנחס רוטנברג. מלבד היותו "הזקן מנהריים", רוטנברג כיהן בנוסף כנשיא הוועד הלאומי ואף הקים את חברת התעופה העברית הראשונה (!) מכיוון שחרגנו ממנהגנו וההשקה הנוכחית כוללת דמות אחת

"מאתיים ימי החרדה", זהו הכינוי שניתן (ע"י חביב כנען) לפרק הזמן בשנת 1942, בו היישוב העברי היה מאויים מפני פלישה אפשרית של צבא גרמניה הנאצית מכיוון דרום, וזמן קצר לפני כן על ידי ממשלת וישי מכיוון סוריה ולבנון. הנהגת היישוב עודדה גיוס נרחב לצבא הבריטי, אך היתה דרישה להגנה מקומית

"עִם הַפְסָקַת הָעֲבוֹדָה הִתְאַסְּפוּ הַכֹּל לְתוֹךְ חוֹמַת הַמָּגֵן לִמְסִבַּת חֲבֵרִים קְצָרָה. הֶהָרִים הִקְשִׁיבוּ לְדִבְרֵי הַחֲבֵרִים, הֶאֱזִינָה גַּם הַכִּנֶּרֶת. שָׁמְעוּ הָאֲבָנִים הַזְּרוֹעוֹת וְהֵבִינָה הַשְּׁמָמָה: עָלֶיהָ לְפַנּוֹת אֶת הַמָּקוֹם. הָיָה יוֹם גָּדוֹל.

נרגשים להשיק את דמויותיהם של שניים מעמודי התווך בתולדות התנועה הציונית ומדינת ישראל 🇮🇱 זלמן שזר: איש רוח, היסטוריון ציוני ונשיאה השלישי של המדינה. ורפאל "רפול" איתן: לוחם ומפקד נועז, הרמטכ"ל ה-11, שהקדיש את חייו לביטחון ישראל, לחיזוק ההתיישבות ולפיתוח החקלאות. הצמד המופלא זמין

חג עצמאות שמח! 😊🇮🇱 (חלק א' | קוד קופון מסתתר בסוף...)

דמויות חדשות. בקרוב 🇮🇱

פרק ב' באוויר, חג שבועות שמח! 🇮🇱

נרגשים לחזור לשגרה (!) ולהשיק שלוש דמויות מעוררות השראה ופורצות דרך, הן ברוח והן במעשה: הרב שלמה גורן, מנהיג רוחני, לוחם במחתרת הלח"י, ומייסד הרבנות הצבאית הראשית. אלכסנדר זייד, חלוץ, שומר ולוחם, אשר הפך לסמל מפעל ההתיישבות והשמירה העברית. רחל ינאית בן-צבי, חלוצה, סופרת,

מדבקה שמנבאת את הבאות…😎

לרגל פתיחתו של מוזיאון הכנסת החדש בבית פרומין בירושלים, אנו נרגשים להשיק את דמותו של יו"ר הכנסת הראשון של מדינת ישראל - יוסף שפרינצק! שפרינצק, שכיהן כיו"ר מועצת המדינה הזמנית מיום הכרזת העצמאות, ניהל בין היתר את הישיבה שבה אושר סמל המדינה וחתם על המסמך הרשמי שהעניק לו תוקף – ב-10

מראשית דרכו של העם היהודי בתפוצות ניסו יהודים להעפיל לארץ בדרכים עקיפות ובחשאי, אך במאה ה־20, ובעיקר לאחר עליית הנאצים לשלטון, קיבלה ההעפלה ממד של הצלה המונית ושליחות לאומית. בין השנים 1948-1934 התקיימו 142 הפלגות העפלה מתועדות, אשר בוצעו על ידי 116 אניות שונות. על סיפונן הן

נרגשים להשיק שתי דמויות מופת חדשות, מפורצי הדרך בעיצוב הדיפלומטיה והזהות הציונית מראשית דרכה של מדינת ישראל: אבא אבן: נודע בכינוי "הדיפלומט מספר אחת", מן המעצבים הבולטים של מדיניות החוץ הישראלית, ואחד מקולותיה המרשימים והמשפיעים של ישראל על דעת הקהל הבין־לאומית. הרב בן-ציון מאיר

על אף שמקורו ההיסטורי של הסביבון הוא במשחק אירופי עתיק, במסורת היהודית נקשרה אליו האגדה כי בימי גזרות אנטיוכוס הרביעי, שבהם נאסר על לימוד תורה, היו ילדים יהודים מתכנסים בכדי ללמוד בחשאי. כאשר חיילים יוונים התקרבו, היו שולפים סביבונים ומעמידים פנים שהם רק משחקים. עם העברת המסורת

לאחר שנה וחצי של עבודה אינטנסיבית, אנחנו נרגשים להשיק את אבני דרך - מסע בעקבות 50 אנדרטאות ואתרי הנצחה בישראל. הספר מציג את סיפורה של הארץ באמצעות חמישים אנדרטאות ואתרי זיכרון שהוקמו בישראל לאורך מאה השנים האחרונות - החל בראשית ההתיישבות העברית בארץ ישראל, דרך תקומתה של האומה

היום, ה־23.1, מציינים 103 שנים לפטירתו של מקס נורדאו, מאבות התנועה הציונית, שותפו לדרך של הרצל ואחד ההוגים המרכזיים של דור התחייה הלאומית. נורדאו טבע את מושג ״יהדות השרירים״ כתגובה לדמות היהודי הגלותי, וקרא לעיצובו של יהודי חדש: חזק בגופו ובנפשו, לוחם, בטוח בזהותו ומסוגל לשאת על

ההבדל בין יום השואה הבינלאומי המצוין ביום שחרור אושוויץ, לבין יום השואה והגבורה בישראל, הנקבע סביב מרד גטו ורשה, הוא שבישראל הזיכרון כולל גם את הגבורה וההתנגדות היהודית. אבא קובנר הוא מסמליה המרכזיים של רוח זו.

היום לפני 65 שנה הלכה לעולמה מניה שוחט, מהדמויות המשפיעות ביותר של העלייה השנייה, מחלוצות העבודה וההגנה העברית, וממובילות רעיון ההתיישבות השיתופית. וכפי שספדה לה חברתה הקרובה ואשת הנשיא, רחל ינאית בן-צבי: “סמל לדור הגדל בארץ, אחת ויחידה בלב הגדול שלה ובמסירות לזולת, סמל של ארץ