🔥Telegram İfşa

👈 הפועל קָרַם פירושו 'העלה קרום', התכסה (או כיסה) בשכבה דקה. הביטוי "קָרַם עוֹר וְגִידִים" נוצר בהשראת חזון העצמות היבשות בספר יחזקאל: "הִנֵּה אֲנִי מֵבִיא בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם. וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם גִּדִים וְהַעֲלֵתִי עֲלֵיכֶם בָּשָׂר וְקָרַמְתִּי עֲלֵיכֶם עוֹר וְנָתַתִּי

ניר, אתה צודק – באמת אין כאן צורך בנקודה! 😮 שימו לב: 👈🏻 הכלל הבסיסי הוא שנקודה באה בסוף משפט. סימן הנקודה, כשאר סימני הפיסוק, מסייע בידי הקורא לקרוא דברים כתובים באותה הדרך שבה הם נהגים בדיבור. הנקודה מורה על סיום משפט, כלומר על הפסקה של יחידת דיבור. 👈🏻 אפשר לסמן נקודה לאחר

הסיומת הארמית ־ָא היא במקורה תווית יידוע (מקבילה לה"א הידיעה בעברית). כך למשל מַלְכָּא פירושו הַמֶּלֶךְ, ועָלְמָא – הָעוֹלָם. ‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍ שורה של שמות ארמיים בעלי סיומת ־ָא חדרו לעברית, והם נתפסו בה כשמות ממין נקבה בגלל זהות הצליל לסיומת הנקבה העברית. כך הם בעיא, סדנא,

הצורות "יכַלתי", "יכַלת", "יכַלנו" הן שגויות! הפועל יָכֹל שייך לקבוצה קטנה של פעלים בבניין קל שהתנועה בע' הפועל שבהם היא חולם (משקל פָּעֹל), וכך הוא נוטה בעבר: – יָכֹלְתִּי (בלי ניקוד יכולתי) – יָכֹלְתָּ (יכולת), יָכֹלְתְּ (יכולת) – יָכֹל (יכול), יָכְלָה – יָכֹלְנוּ (יכולנו) –

מישהו קרא לנו? וליתר דיוק: מישהו כאן חיפש מילים לא מוכרות בשפה העברית? אל חשש, אנחנו כאן כדי לאתגר אתכם! הינה לפניכם רשימה של 22 מילים יוצאות דופן בשפתנו... יודעים מה משמעותן? כתבו לנו! 🎓 א – אֵבוּס ב – בְּשֹׁפִי ג – גַּבַּחַת ד – דֹּכִי ה – הֲבַאי ו – וָזִיר ז – זוֹג ח –

עצרו הכול! הינה עדכון שלא כדאי לכם להחמיץ: הפועל עִדְכֵּן מורכב מן המילים עד + כאן, והוא בא לתרגם את המונח הלועזי update. 😲 את המונח העברי חידש סא"ל רפאל שפירא, שהיה חבר ועדת הלשון של צה"ל. המונח פורסם לראשונה ב"מילון למונחי צבא" שיצא לאור בשנת 1951. טוב לדעת: אלתר = עַל

בחנו את עצמכם: האם אתם ירושלמים אמיתיים? יום ירושלים שמח! 💙

מהי נחת, בסדר עולה: 1. ליהנות מקומפוט צונן. 2. ליהנות מקומפוט צונן ביום קיץ חם. 3. לדעת שהחלופה העברית של קומפוט היא לפתן! והינה – מלבד קומפוט (הכתיב היידי: קאָמפּאָט) – עוד כמה דוגמאות מעוררות תיאבון לשמות מאכלים ביידיש שקיבלו שמות עבריים נאים לא פחות: 👈 צימעס > לְפִיתָה 👈

היום מציינים את היום ה־600 למלחמה. אנחנו מקווים ומצפים לימים טובים יותר, להחלמתם של כל הפצועים ולהשבתם של כל החטופים. ❤️‍🩹

החודש לפני 20 שנה עלה הסרטון הראשון לאתר "יוטיוב", ולכבוד המאורע הלכנו לבדוק עד כמה היוטיוברים שולטים גם בעברית! 😎

נִרְאֶה לי או נִרְאָה לי? שתי הצורות נכונות – אך לא באותו הזמן! 🕶 נִרְאֶה (תנועת e) היא צורת ההווה: 'נראֶה לי שאת צודקת', 'אתה נראֶה ממש טוב'. הגייה זו של נראֶה רגילה גם בביטויים כגון 'כנראֶה', 'ככל הנראֶה', 'רואה ואינו נראֶה'. 🕶 נִרְאָה (תנועת a) היא צורת העבר: 'כבר לפני

שלחנו את דורין לפגוש את קובי אדרי כדי לבדוק אחת ולתמיד: האם כשמבשלים בעברית צחה האוכל טעים יותר? התוצאות יפתיעו אתכם! #בתיאבון 🥰

ליעד היקרה, אל תיתני לאף אחד לקרוא לך בררנית: רווח לפני סימן פיסוק הוא דגל אדום גם מבחינתנו! נזכיר שוב: (ולא "נזכיר שוב :") כמעט כל סימני הפיסוק צמודים אל המילה שלפניהם, ואילו אחריהם יש רווח אחד (אלא אם כן הם בסוף פסקה או שיש אחריהם מעבר שורה). כך הדבר בסימנים נקודה [.], פסיק

גרטה, גם אנחנו מעדיפים כריכים. 🤓 הסנדוויץ' נקרא על שמו של ג'ון מונטאגיו, הרוזן הרביעי מסנדוויץ', שהיה מהמר כפייתי. כדי לא לחדול מהימוריו היה מורה למשרתיו בשעת ארוחת הערב: "שימו בשר בין שתי פרוסות לחם והביאו אותו אליי!" ומאיפה קיבלנו את הכריך? המילה כָּרִיךְ נוצרה בעברית החדשה

אם גם אתם מתמודדים עם מכת כינים אין־סופית בגן, הרשו לנו להעשיר אתכם במעט מידע לשוני מרתק: 👈🏻 את הכִּנִּים – או לפחות את השם שלהן – ירשנו כידוע מסיפור יציאת מצרים שבתורה. 👈🏻 צורת היחיד של כינים למן ספרות חז"ל ועד הכינה נחמה היא כִּנָּה, ולבן זוגה נוכל לקרוא 'כינה זכר', 'זכר

גם אתם מתבלבלים בין שלל העופות הדורסים של ארצנו? אנחנו כאן כדי לעשות סדר! הינה מה שחשוב לדעת על דורסי הלילה, מהקטן לגדול: 🦉 שָׂעִיר – הקטן בדורסי הלילה בארץ. עיניו צהובות ועל ראשו ציצות דמויות אוזניים. נוצותיו מזכירות קליפת עץ בצבעי חום ואפור, והן משמשות לו להסוואה. 🦉 כּוֹס